ברצוני לדעת מה מותר ומה אסור (שאלות ספציפיות בהמשך) בהתנהלות שלי כעובד מול החברה המעסיקה, כאשר תנאי ההעסקה הם כדלקמן: באופן בלתי פורמלי, אין מבחינת החברה מעקב על שעות הנוכחות שלי בעבודה, אלא מעקב אחר כמות ואיכות העבודה שלי בלבד. כלומר, אם אני מבצע עבודה איכותית ובכמות מספקת, אין זה משנה אם עשיתי זאת במשך 3 שעות ביום או 12 שעות ביום. הבנה זו ברורה ומקובלת על כל העובדים והמנהלים כאחד. בצד הפורמלי, אני כן מזין את שעות הנוכחות שלי בעבודה. אם אני מדווח על יום עבודה שלם, מערכת ההזנה הממוחשבת מדווחת עבורי על 9 שעות עבודה. וגם, למשל, אם אני מדווח על 3 שעות עבודה, המערכת האוטומטית תקזז לי 6 שעות מיתרת החופשה שיש לי כעובד. וכך הלאה. כעת הדילמה ברורה: מצד אחד אני מסוגל להספיק את העבודה הנדרשת ממני בפחות מ-9 שעות ביום, ומצד החברה זה בסדר. אבל, המשמעות היא שאני נכנס למערכת ממוחשבת וממש מדווח על נוכחות בשעות שלא הייתי. האם במצב זה, מצד ההלכה ודרך הישר, עלי לעבוד בכל זאת 9 שעות ממש? אם אני עובד פחות (וכאמור, זה לא מפריע ולא מעניין אף אחד בחברה) ומדווח על יום מלא - האם זה נחשב כחוסר ישרות? האם עלול להיות בזה חטא של אי קיום "נשאת ונתת באמונה"?

ראשית כל יישר כוח על השאלה, מצוי היום שפועלים מורים היתר לעצמם לגזול את מעסיקם בין בממון ממש, כגון: שיחות טלפון, ציוד משרדי, רכב של העבודה וכו' ובין בזמן העבודה שמתבטלים או גולשים באינטרנט וכדו', וכבר אמרו חכמים ז"ל (ב"ב קס"ה) "רובם בגזל" (ב"ב קס"ה.). עיין בנושא זה במסילת ישרים פי"א. לעניינינו, לא כל כך מובן מי הם המנהלים שהזכרת בשאלה, אם הם בעלי החברה ודאי שאין כאן כל בעיה, שהרי הם מתירים לך לדווח בצורה כזאת. (אף שאני לא מבין אם כך למה צריך לדווח על שעות ולא על הספק). אם המנהלים שכתבת הם לא בעלי החברה, צריך לברר אם יש בסמכותם להתיר לעובדים לדווח באופן זה, ואם אין הדבר בסמכותם העושה כן עובר על גזל. הרב אברהם זרביב