1. קניתי ערבות בערב סוכות, ושמתי לב (באופן ברור) שהמוכר (שאינו בעלי הדוכן) עשה לי הנחה שהבעלים לא היו מסכימים לה, מה עלי לעשות, והאם אני אשם בכך? ל2. פני כמה שנים הלכתי עם חבר למעיין עם המגזמה שלו בכדי לגזוז ענפים מסביב, כשהגענו החלטתי לחתוך גם את הירוקת שבמעיין ופתאום החליקה לי המגזמה לתוך המים (ואין לי אפשרות להוציא אותה - זה עמוק!), איני זוכר אם הוא מיחה בי כשהתחלתי לגזוז (לפני שהיא נפלה), הוא ביקש ממני תשלום עליה מס’ פעמים מדי פעם אך באיזשהו שלב הפסיק לבקש, מה לעשות?

1. בשאלה הראשונה לא נראה שיש בעיה, כיוון שהמוכר קיבל זכות למכור ערבות והקונה לא צריך לבדוק האם המוכר עשה כהוגן או לא, כי לא נחשדו ישראל שהם שקרנים ולכל מוכר יש את ההסכם שלו עם הבעלים ולא מוטל על הקונה לבדוק מה הזכות של המוכר ומה לא. 2. בשאלתך השניה לגבי המגזמה נראה שאתה צריך לשלם על המגזמה כיוון ששאלת אותה ולא החזרת. גובה התשלום לפי ערכה של המגזמה המשומשת כמה הייתה נמכרת בשוק (ולא מחיר של מגזמה חדשה). הסבר לפסק ההלכה: הגמרא בבבא קמא צח. מביאה מקרה מאד דומה שאדם דחף חפץ של חבירו למים והגמ' אומרת שאם דחף את החפץ פטור ומסבירים הראשונים שהמזיק פטור מהשבת החפץ כי החפץ עדיין שלם ואם הבעלים רוצה אותו שיביא בר אמודאי (צוללן) ויוציא את החפץ, והגמ' ממשיכה שאם זרק את החפץ הוא גזלן ואז יש לו חיוב השבה וחייב לשלם את החפץ. לכן במקרה שלנו יש שתי אפשרויות: א. אם הוא מחה בך שלא תיקח את המגזמה למים אז אתה גזלן וחייב לשלם את המגזמה. ב. אם הוא לא מחה בך אז אתה לא גזלן אלא מזיק רגיל ופה זה תלוי בפסיקת ההלכה בגמ' הנ"ל שמרן השו"ע פסק בסימן שפו' (סע' א' )שהגמ' רק פטרה מהמגזמה אבל המזיק חייב לשלם את שכירות הצוללן ולכן אם לא מביא צוללן ישלם את המגזמה וגם פה חייב לשלם, והרמ"א שם סע' ג') פסק שהמזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ולכן גם פה פטור מדיני אדם (ונראה שגם מדיני שמים פטור כיוון שהזיק בשוגג). אמנם פה לא ברור שהוא רק מזיק אלא הוא נחשב שואל על המגזמה ובשואל יש חיוב השבה ועד שהוא לא מחזיר את החפץ הוא לא נפטר מחיובו ולכן פה יהיה חייב אף לדעת הרמ"א כיוון שהוא שומר על המגזמה ולא עמד בחיובי השמירה. לכן למסקנה, בין אם מחה בך בין אם לא מחה בך, אתה חייב לשלם לו את דמי המגזמה. הרב אריאל איגרא