איך פוסקים כיום שיש צורך לברור קמח מלא ולא לנפות עקב שהקמח המלא לא עובר בחורי הנפה, שהרי כאשר רבותינו פסקו לנפות קמח כוונתם הייתה לקמח מלא מהסיבה שקמח לבן לא היה בתקופתם (הומצא ב-1840). בנוסף, ברור שהנפות בימינו צפופות מימי רבותינו וחלילה לומר שרבותינו במהלך הדורות נכשלו באיסור תולעים. אם כן שאלתי היא, האם אין אנחנו מחמירים על עצמנו מעבר ליכולת ולהגיון?

איננו יודעים מה היה ומה לא היה לפני שנים, אילו חרקים היו ואילו לא היו, אפילו בעשרים שנה האחרונות אין דומים החרקים של היום לחרקים שהיו בארץ לפני עשרים שנה, ובודאי אין להשוות חרקים שהיום לחרקים שהיו באירופה לפני עשרות שנים. על כן התשובה איננה יכול להנתן. מה שברור, שזה מה שיש היום ואסור להעלים עין מהאיסור שאנו רואים. כמו כן, אנו יודעים על סוגי חרקים שנעלמו מהשטח, כגון: עלי גפן וגזרת ארם צובה. וכבר כתב הש"ך בהלכות תולעים שדינם לפי המקום והזמן, ואין להשוות את חום כדור הארץ היום לחום לפני חמישים שנה. וכבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם, "אל תאמר מה היה, שהימים הראשונים היו טובים מאלה". בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון