האם אני צריך להתפלל מתוך שמחה ואושר או לחילופין להתפלל מתוך עצב וחרטה על מעשיי ואף עד לכדי בכי? ברור לי שלא אוכל להתפלל בדרך של חרטה על מעשי בעוד אני מתפלל בשמחה.

את ברכות השבח יש לומר בשמחה וכן את ברכות ההודאה, ואת בקשת הסליחה על העוונות יש לומר בבכי מתוך צער ומיד להיות בשמחה מתוך אמונה כי ד' סולח ומוחל.