ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
שאלה
בגן של בני, שהינו גן עיריה, התארגנו ההורים בתחילת השנה ויצרו קשר עם צהרון פרטי שיופעל בגן לאחר שעות פעילותו. ההורים ביקשו אישור מראש העיר לכך והוא נתן אישור בעל פה. הצהרון החל לפעול בתחילת השנה וכעבור שבועיים, כאשר פנתה מנהלת הצהרון לעירייה בבקשה להכרה לצורכי הנחות, אמרו לה שאין אישור להפעלת הצהרון ושאינה יכולה להמשיך להפעילו.
היא מצידה אמרה שתחזיר את התשלומים החודשיים שנגבו עד סוף השנה, אך את התשלום של החודש הראשון, אינה מוכנה להחזיר (למרות שהצהרון פעל רק שבועיים) בטענה שנגרמו לה הפסדים מהביטול כמו תשלום לגננת עד סוף החודש וכדו’. חשוב לציין שהתשלום הוא עבור גננת, פעילות, יצירות וארוחת צהריים. כמו כן, שולם סכום עבור ביטוח שנתי.
אנו מצידנו טוענים שיש להתחלק באופן מסויים בתשלום עבור השבועיים שלא התקיימו, מכיון שגם אנו הוטעינו ע"י העירייה ונאלצנו לשלם שוב עבור השבועיים הללו לצהרון החדש שהעירייה אישרה וגם עבור ביטוח שנתי חדש.
מה דעת הרב בעניין?
תשובה
לדבריך, ההורים הם שאמרו למנהלת הצהרון שכנראה יהיה אישור של העירייה ולא היא הטעתה אותם. לאור זאת נראה שדינכם איתה כאילו סגרתם "עסק" עם קבלן. אם החוזה ביניכם היה מבוסס על עלות חודשית כפי שמשמע מדבריך מותר לכם לחזור בסוף החודש.
לגבי השבועיים המדוברים, נראה שהדין איתה ועליכם לשלם לה את כל עלויותיה (גננת שלא ניתן לפטר באמצע חודש, ביטוחים וכו').
לגבי דברים שלא שולמו, כגון: ארוחות צהריים וכדו', נראה שאין צורך לשלם לה.
לגבי הרווחים שלה לתקופה זו, צריך לתת לה כפועל בטל, דהיינו: כמה הייתה רוצה לשלם ולא לעבוד.
כללו של דבר: דינכם כאדם ששוכר קבלן לעבודה, שאם חוזר בו חייב לשלם הנזקים (נחלקו הראשונים וכך בהלכה האם חייב לשלם מדינא דגרמי, או שזה נכלל בהתחייבות הראשונית).
הדברים אמורים בשלשה סייגים:
א. אם החוזה הוא שנתי ללא התייחסות לחודשים (כלומר, אין תחשיב כמה לחודש), צריך לבדוק אם אתם יכולים בכלל לחזור בכם (למרות שבמקרה שלך היא מוכנה).
ב. אם אמרתם לה מראש שאתם מעוניינים בצהרון רק בתנאי שיהיה אישור עירייה והבהרתם לה שרק על דעת זה אתם באים ולא בטוח שהעירייה בסוף תתן אישור, במקרה זה כדאי שתבהיר מה בדיוק סוכם כיון שיכול להיות שבמקרה זה הדין איתכם.
ג. אם סוכם שהתשלום רק עבור ילד שמגיע ומי שלא בא אינו משלם, גם כאן נראה שהדין איתכם, שכן הילדים בפועל לא הגיעו.
הרב ישראל מנחם גנץ
מקורות:
עיין בדיני פועלים שו"ע חו"מ סימן של"ג ובשאר הלכות שכירות פועלים.
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר
























