האם, באופן עקרוני, אדם שלמד הלכות נדה יכול לפסוק לעצמו בדינים אלו. וכן האם אשה שלמדה הלכות אלו יכולה לפסוק לעצמה - ככל ההלכות שבהם פוסק האדם לעצמו. לכאורה, אין הבדל בין ראיית הרב לבין ראיית כל אדם אחר שיודע את ההלכה. כמו שהרב יודע להבחין בין צבעים כך יכול כל אדם שלמד ויודע את ההלכות הללו. חשוב לציין, שאני שואל שאלה זו לא מפני שאני חש רע בגילוי עניינים אינטימיים כאלו לרב או מפני שאני לא מעונין ’לגלות לו אותם’, אלא אני מעונין לברר האם יש חובה עקרונית ללכת אל הרב בדינים הללו או לא. על פניו משמע שמותר וכפי שאומרת הגמרא בכתובות (עב,א): "א"ר חיננא בר כהנא אמר שמואל: מנין לנדה שסופרת לעצמה? שנאמר: (ויקרא ט"ו) וספרה לה שבעת ימים, לה - לעצמה! וכן משום שכך משמע מלשון השו"ע (סימן קפה) ורק הרמ"א הזכיר אפשרות שהלכה אל חכם. אם התשובה שלילית אשמח לדעת: א. מה טעם האיסור? ב. האם היו תקופות בעם ישראל בהם היה נוהגים כפי שתיארתי? תודה מראש לרב.

בכל דבר שאדם יודע בעצמו את ההלכה אין הוא צריך לשאול לרב. וכן אשה שיודעת את ההלכה אינה צריכה לשאול רב . ורק כאשר יש ספק מה ההלכה או איך להגדיר את המציאות, האם המראה אסור או מותר, אז יש ללכת לשאול רב