לפני כשנה וחצי, כשבננו היה בן כ-15, הוא לקח ממקום בו היתה קבוצת לומדים פלאפון שהונח בצד. רק לאחר כמה חודשים הוא ספר לנו על כך. זה היה פלאפון טוקמן. פרסמנו בישיבה והודענו למזכירות - אולם לא הצלחנו לאתר את הבעלים. הפלאפון ברשותנו ואיננו יודעים כיצד להשיבו ומה לעשות עימו? וכן, כיצד תהיה לבננו תקנה למעשהו?

בדרך כלל ניתן לאתר את הבעלים ע"י הטענת המכשיר, ואז להתקשר לטלפון אחר ולראות את המספר המזוהה. כאשר ידוע מספר המכשיר, ניתן לגשת לחברת הפלפון, להסביר את הבעיה והם יזהו את הבעלים. אם הדבר אפשרי, יעשה כן על מנת לקיים מצות השבת הגזילה באופן מלא. (א) אם לא ניתן לברר בדרך זו, אפשר לרשום את תיאור המכשיר והשווי הנוכחי שלו, כמשומש, (בשקלים, מטבע יציב) ולהניח הדף במקום משתמר, על מנת שאם יבואו הבעלים יוכלו לתת סימנים ולקבל מה שמגיע להם ואח"כ אפשר להשתמש במכשיר (ב). הבן צריך לחזור בתשובה שלימה בדרך המקובלת של עזיבת החטא, חרטה , ווידוי וקבלה לעתיד, כמש"כ הרמב"ם בהלכות תשובה (ב,ב .) הרחבה: (א) שו"ע (חו"מ שסז, א) כתב שגזלן אינו מחוייב לרדוף אחר הנגזל כדי להשיב להם הגזילה, אלא הנגזל יבא לקחת החפץ מהגזלן. רמ"א הוסיף שמ"מ עליו ליידע את הנגזל שהוא זה שגזל, ע"מ שידעו לבא אליו. בטעם הפטור מלרדוף אחר הבעלים נחלקו אחרונים. סמ"ע (סק"ב) ונתיבות (עו , י) כתבו שמעיקר הדין צריך היה לטרוח, אלא שמשום תקנת השבים פטרוהו . לכן, כתב הנתיבות שאם בא לצאת ידי שמיים – חייב לטרוח ולהשיב הגזילה למקום הבעלים . הש"ך (סק"א-ב) לעו"ז מעיקר הדין פטור מלטרוח , ולכן אין חיוב כזה אפי' בא לצאת ידי שמיים. א"כ ברור שחייבים לברר מי הבעלים, רק נחלקו לגבי שלב הטירחה של ההשבה עצמה. לפי הרב נבנצל שליט"א, לקמן, אם ימצא הנגזל צריך להשיב לו את המכשיר עצמו, ולהסבר השני לקמן, יהיה צורך להשיב רק את דמיו אף כשימצא הנגזל. (ב) כמו דין אבידה, עיין חו"מ רסז' כא': " מצא תפילין שם דמיהן ומניחן עליו מיד אם ירצה, שדבר מצוי הוא לקנות בכל שעה". ואע"פ שהש"ך למד ברמב"ם שזהו היתר דווקא בדבר מצווה, מ"מ המנהג לפסוק כלשון השו"ע שבכל דבר הנמצא בשוק בקלות קיים הדין הזה.(עי' ספר השבת אבידה כהלכתה פרק ו ,סעיף א' בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א ועוד). הרב נבנצל אמר שיש לדמות גזלן שרוצה להשיב הגזילה, למוצא אבידה שיוכל לשום שוויו ולהשתמש בו כשמצוי בשוק. ויש מקום לשאול על השוואה זו, שהרי כתבו הרמב"ן וריטב"א (ב"מ כט:) עוד, שדווקא למוצא אבידה התירו שימוש בדמי האבידה שמכר מפני תיקון העולם, ע"מ שאנשים לא ימנעו מנטילת חפצים אבודים, ולכן אמרו שלאחר שמותר למכור יוכל המוצא להשתמש כשמצוי בשוק, אך קשה לומר שתקנו כן גם לגזלן. אך בנדון שלפנינו ניתן להתיר השימוש במכשיר מצד דיני גזילה.בשו"ע ( שנג, ג) נפסק שלאחר יאוש ושינוי רשות , אין צורך שהקונה מהגזלן ישיב הגזילה אלא קנה אותה לגמרי. ופה,היה יאוש, מן הסתם לאחר כמה חודשים, אצל הבן , ואח"כ שינוי רשות כאשר המכשיר עבר להורים ובעצם העביר להם את האחריות עליו , וההורים קנו את המכשיר ביאוש ושינוי רשות ושייך להם. ולפי"ז אף כשימצא הנגזל אינם צריכים להשיב לו המכשיר עצמו, ורק הבן יצטרך לשלם דמיו. הרב חזקי גנץ