מרוב המקומות בהם מוזכר שה’ עוזר/גואל/מושיע משמע שהסיבה היא בגלל צידקות האבות/רשעות הגויים אבל בעיקר כדי ששם ה’ יתפאר ויתגדל. וזה נראה לי מוזר - למה למען שמו הוא גואל אותנו? זה מקשה עליי מאוד לעבוד אותו בכל ליבי, כי כל הטוב שהוא עושה לכאורה זה בשביל עצמו. אציין שהייתי שמח לעיין בזה בעצמי אך כעת אני בצבא ואין זה ביכולתי. אשמח לתשובה מפורטת ככל שניתן עם מקורות לעיון.

הביטוי למען שמו אין הכוונה למען עצמו. הכוונה היא שהקב"ה בחסדו הגדול רצה להטיב עם הבריאה. דרך ההטבה הוא בכך שהוא גילה את שמו ונתן את שמו לעם ישראל. הקב"ה נטע את שמו בתוכנו. כך אנו אומרים בפיוט "ונתנה תוקף": "ושמנו קראת בשמך". אחרי שהקב"ה נטע את בתוכנו את שמו כשהוא עושה למען שמו הוא עושה זאת למעננו. כך אנו אומרים בברכת אבות: "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה". ראשית הקב"ה נטע בתוכנו את התכונות המופלאות של אבותינו הקדושים. מאחר ששמו נטוע בתוכנו הוא יגאל אותנו למען שמו.