חבר בשיכבה התווכח איתי ואמר שהוא מאמין בבורא עולם אבל שהוא נתן השגחתו מאז הבריאה עד היום כאילו נתן לעולם להתגלגל, ושאין עונש בעולם הזה רק בעולם הבא, והכל מדעי בעולם הזה, כלומר: אם מישהו קיבל מכה מהשולחן אז זה כי הוא לא זהיר לא כי השם רצה. אז אני עניתי לו ואמרתי שהאדם צריך להיזהר ולשמור את עצמו אבל עדיין השם נתן לו את המכה הזאת בגלל חטא או התעוררות וכו’, ואמרתי לו שאכן השם ברא את העולם ומשגיח כל הזמן ומעניש גם בעולם הזה. והוא אמר לי גם אם השם נותן לנו בחירה אז איך הוא יודע את הכל מראש כי אם הוא יודע למה הוא נתן בחירה. שאלותי הם: 1) מי צדק בוויכוח בקשר לסיפור עם המכה שאדם קיבל? והאם זה נכון שהשם לא נתן לעולם להתגלגל אלא מעניש עכשיו לא קבע מראש את הכל עד סוף כל הדורות? 2) איך השם נותן בחירה כשהוא יודע מה יהיה הרי אין טעם בבחירה כפי שנראה?

דעות שונות נאמרו בענין ההשגחה. הדעה המקובלת היא שיש השגחה פרטית על כל מעשינו. כל מה שקורה לנו הוא מלווה בהשגחה. אולם עד כמה חוקי הטבע הם הדבר שמכתיב לנו את מה שקורא לנו או שיש גם השגחה שדברים שקורים לנו יהיו בלי התחשבות בהנהגה הטבעית, הדעת המקובלת היא שהקב"ה משגיח עלינו דרך הנהגה הטבעית ודרך חוקי הטבע. הקב"ה לא אוהב לשנות את חוקי הטבע ללא סיבה מיוחדת. כל שינוי בחוקי הטבע דורש התערבות מיוחדת של הקב"ה והיא רק אם יש סיבה מיוחדת לכך. ככל שאדם צדיק וקרוב לקב"ה השגחה הפרטית עליו גדולה יותר והקב"ה נותן לו שלטון גדול יותר על חוקי הטבע. גם בענין זה זה תלוי בבחירה של הצדיק. יש צדיקים שרוצים להנהיג את העולם בדרך גלויה של שינוי מסדרי הטבע. ויש צדיקים נסתרים יותר שאינם רוצים הנהגה של שלטון על חוקי הטבע אלא לתת לחוקי הטבע למלא שליחותם. לדעת כולם, בעולם הנצח בעולם הבא יש חשבון מדוייק שהוא עושה את כל מה שארע לאדם בעולם הזה בין בהשגחה המיוחדת ובין בחוקי הטבע ונותנת לאדם שכר או עונש בדיוק לפי מה שארע איתו. 2. לגבי שאלת ידיעה ובחירה, זוהי אחת מן השאלות שאין לנו בהם השגה עד הסוף. אנו לא מבינים בדיוק מהי ידיעת ה'. כשם שאנו לא יכולים לתפוס את עצמותו כך אי אפשר להשיג את ידיעתו. מאידך אנו יודעים שיש בחירה חופשית וזה אחד מיסודות האמונה. הבחירה החופשית היא גם ידיעה, שיש לנו ממה שאנו בתוכנו מרגישים, שיש לנו בחירה ואין כוח חיצוני שכופה עלינו כיצד להתנהל. יש טעם בבחירה החופשית משום שזה רצונו של הקב"ה שהטוב שמגיע אלינו לא יבוא ללא מאמץ שלנו. הקב"ה חפץ שהטוב שרוצה לתת לנו יבוא בעזרת המאמץ שלנו. זו הדרך לכך שהטוב שנזכה בו בעתיד יהיה טוב שלם יותר ומתאים לנו יותר.