אני כורך ספרים לתלמידי הישיבה בה אני לומד, בתשלום. מי שמעוניין שאכרוך לו את ספריו מביא לי אותם ומקבל אותם לאחר יום-יומיים כרוכים. על פי מה שאני מבין, עבודה זו נחשבת קבלנות ולא שכירות. ישנם אנשים שמקפידים לשלם לי באותו יום בו אני מחזיר להם את הספרים. האם באמת יש עניין כזה של ביומו תתן שכרו גם לקבלן או שהמצווה היא רק בשכיר? אינני שואל על הלאו של "לא תלין" עליו אני ממילא מוחל (למרות שלפי הבנתי אינו קיים בקבלן), אלא על המצוות עשה של ביומו תתן שכרו.

לפי הזוהר ומצד מידת חסידות, יש עניין של ביומו תתן שכרו גם בקבלן. לפי הנגלה אין חיוב. אני זוכר שפעם הרב צבי יהודה הזמין חליפה אצל חייט, וכשזה הביא לו את החליפה, לא היה לרב כסף לשלם עליה ולכן הוא לא הסכים לקבל את החליפה באותו יום.