ב"ה שלום לכבוד הרב, סליחה על אריכות ומורכבות השאלה. אנחנו זוג שחושבים טוב על אנשים, זוג תמים. נשואים 10 שנים+4 ילדים מתוקים ובריאים, ב"ה. נקלענו לבעיה עם הרכב ואדם שהציע לנו עזרה בטיפול ברכב הסתבר כנוכל שמצא לו שותף העובד במוסך, שגם הסתבר כנוכל. הכסף בידיהם. נעשו כמה חילופים ברכב - מנוע ועוד סה"כ כ-13000 ש"ח תיקון, כאשר הרכב עלה לנו 20000. קשה לי מאוד עם הסיפור בעיקר מבחינה אמונית, מה הקב"ה רוצה ממנו??? מה עלינו לשפר? למה זה קרה לנו? במה חטאנו שבקלות רבה אפשר לרמות אותנו? ב"ה, שהכסף יצא בעצים ובאבנים אבל האם אין לנו חובה מוסרית לשמור על הכסף שה’ הביא לנו במתנה, כך שלא ראוי להיות ולחיות בתמימות כ"כ? מהו הגבול לתמימות ולעין טובה על האנשים לפחות עד שמתגלים כרמאים? שאלה נוספת. עד כמה ללכלך את שמם של הנוכלים, במידה ואפשר, כדי להציל אנשים מפניהם או שכך ייעדם הקב"ה - לגלגל חובה ע"י חייב?

אם אתם טעיתם אל תלינו על הקב"ה. תלמדו מהניסיון הזה להבא לתת אמון רק במי שאתם יודעים בהחלט שאפשר לתת בו אמון. לכל אדם יש חזקת כשרות אך בעסקים אין הולכים אחר חזקות. אמנם השיעור הזה יקר אבל הוא יועיל לכם תמיד. "תמים תיהיה עם ד' אלקיך" - אך לא בעסקים. לא רק מותר לכם לספר לאחרים על הנוכלים אלא מצוה כדי להציל אחרים מפניהם. ואם הם דתיים צריך לתבוע אותם לדין תורה. ד' ימלא חסרונכם. בברכה,