במסכת עבודה זרה דף ח’ עמוד א’ כתוב שאדם חשב שבא סוף העולם והכל יחזור לתהו. ורש"י כותב שהיה צריך לדעת שמנהגו של עולם הוא. מכאן, שאחרי שאכל מהעץ נהיה פחות חכם. ואילו באורחות צדיקים שער הבושה כתוב, שאחרי שאדם אכל מהעץ נתפקחו עיניו ונהיה יותר חכם, כיצד אפשר לישב סתירה זו?

רש"י מבאר את קושיית הגמ' על הדעה הסוברת שבניסן נברא העולם - מדוע אדם הראשון חשב שנתקצרו הימים בגלל חטאו הרי כבר ראה שכך הוא מנהגו של העולם. משמע מהגמ' ומרש"י הפך דבריך, ואדרבה הגמ' מבינה שודאי אם כבר ראה בעבר שמתקצרים הימים לא היה טועה בכך, ולכן מקשה על הדעה הסוברת שבניסן נברא העולם. בברכה,