בס"ד לכבוד הרה"ג דוד חי הכהן שליט"א אני מתבייש בתפילת שחרית שאני מתפלל ,התפילה אצלי היא כמלמול ארוך ומייגע שאם היו מתפללים לפני תפילה כזו הייתי משליך אותה לפח ,לדאבוני ה"פח" כבר מלא בתפילות של אלו שגמרו לפני. ב"ה אני נזהר לומר כל מילה לבל תחסרנה תיבות או אותיות ולהגות את המלים כראוי ,וב"ה מקפיד על כל דיני תפילה אבל פשוט אני לא מצליח לכוון. ב"ה זכיתי לעסוק בתורה יומם ולילה מזה כעשור וחצי אבל את הנקודה הזו לא הצלחתי לשנות וזה לא משנה עם כמה רבנים שוחחתי וכמה עצות לכוונה קיבלתי ,אני מתוסכל מאי יכולת הכוונה שלי שאם היתה רק שלי הייתי מחריש אבל לדאבוני מצבי טוב משל אחרים ומכאן אני ניגש לשאול ,מה ההגיון שעמד אצל אנשי כנסת הגדולה וחכמי הדורות הבאים אחריהם שתיקנו את התפילה באורך כזה? מן התורה התפילה היא שיח אישי של האדם עם הקב"ה במה שהוא מרגיש צורך לפנות אל הקב"ה ולבקש ודי בתפילה אחת ביום ,מה ההגיון להפוך את התפילה עבור כלל הציבור ולא עבור יחידי סגולה שמצליחים לכוון ,למסה אדירה כזו של מלל כשעוד רצו להוסיף מזמורים ולתקן גם את עשרת הדיברות אם לא שהיו סיבות למנוע את ההסופות הללו. דומה כאן כאילו חכמים עקרו לחלוטין את כוונת התורה במצוות התפילה והפכו אותה למצוות של מלמול בלא כוונה ,אם היו מתקנים רק י"ט ברכות וק"ש ניחא אבל כמויות המלל פשוט עוקרות מהשורש את היכולת לכוון בכל התפילה מראש ועד סוף ומה התועלת במלמולים כאלו שאין בהם שום כוונה וערגה כלפי קב"ה? איך אפשר לקיים את הצו "אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים"? או את הצו "טוב מעט בכוונה מהרבות בלי כוונה"? האם יש הווה אמינא שנוסיף על התפילה עוד? אנא אבקש לתת לי תשובה ארוכה ומבוארת גם על טעם ששאלתי בהיגיון שעמד מאחורי תקנת אנשי כנסת הגדולה וגם לתת לי עצה איך לצאת מהמצב שאני נתון בו יחד עם כל שאר אחינו בית ישראל.

בס"ד שלו' וברכה לשואל האמיץ לגלות את רחשי ליבו ועם זה להמשיך בעמל רב לקיים מצות התורה ומצות חכמים למרות הקושי הגדול בהבנה. אנסה לומר את מה שנראה לי בתקוה להביא מרגוע לתחושותיך. ראשית, שתי מטרות לתפילה; האחת, עניינה לשפוך שיח האדם שיוכל לגלות את נגעי לבבו ואת דאגותיו לבורא הכל שבטובו שומע תפילת כל בשר ועונה לכל אשר יקראוהו באמת. מטרה שניה לתפילה היא- למלא את מקום עבודת המקדש שחסרה לנו עם חורבנו. בבית המקדש הוקרבו קורבנות תמידים ומוספים מידי יום ביומו ובכל מועדי השנה. מטרת קורבנות אלו היתה להגן על עם ישראל מכל אויביו מבחוץ ומצרותיו פנימה. וכן, למלא את כל צרכיו הרוחניים והגשמיים, להמשיך את גדולי התורה שינהיגו את ישראל בדרך הישר והאמת הרצויה לפניו יתברך. וכן, להשיב בתשובה את אלו התועים בדרך, לסלוח לעוונות הדורות שקדמו כמו חטא העגל והמרגלים שעדיין מאפילים על הדורות וממשיכים סאת עוונות ויסורים לכל דור ודור ד' ירחם. כמו כן, להעלות ארוכה ומרפא לכל חולי הגוף ולהתמיד בריאותם של הבריאים לבל יחלו חלילה, לברך את עם ישראל שתהיה הארץ נותנת יבולה ולא יצטרכו זה לזה ולא לעם אחר. ובזמן הגלות להשיב נדחי ישראל למקומם, ושיהיו ישראל מונהגים ע"י שרי צדק אוהבי ישראל הנתונים לעמל בטובת העם ולא רודים בהם שלא לשם שמים. עוד יש לבקש על הצדיקים ששפלה קרנם מאז החורבן על בניינה של ירושלים, על שיבת מלכות בית דוד, ועל קבלת תפילותינו מחדש בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו. כמו כן, יש להודות לד' על כל הטובה שעשה לישראל עמו ולבקש ממנו שיהיה השלו' שורר בית ישראל ויסיר מתוכם שנאה וקנאה תחרות ומחלוקת שהם הורסים כל חלקה טובה. חלק זה של התפילה הנוגע לצורכי כל עם ישראל בהווה ובעתיד לקרובים ולרחוקים לאלו שליבם פתוח ועל אלו שליבם אטום על אלו היודעים ועל אלו האנוסים בידי גויים או בידי יצריהם ואינם יכולים להתפלל. על החלק השני שבמטרת התפילה תקנו אנשי כנסת הגדולה את ברכות שמונה עשרה על הסדר לפי מה שהבינו בצורכיהם של ישראל. וצרכים אלו קיימים בכל הדורות. תפילת היחיד על עצמו איננה מעלה מזור לצער הציבור. וכי תוכל להעלות על דעתך שתתפלל על בריאותך ואלפי חולים נתונים בסכנת חיים ובצער נורא ימים ולילות ופעמים הצער מתפשט על כל בני משפחותיהם הכורעים תחת משא הסבל של אהובי ליבם, וכל זה איננו נוגע לך כיון שבריאותך שלימה?? ומי ישא תפילה בעד אותם הנאנחים והנאנקים? הרי ברכת רפאנו נאמרה בלשון רבים ואולי אם כולנו נתפלל ישא ד' את תפילתנו וישלח רפואה לכל אותם אומללים. ומה בקשר לפרנסה? וכי יעלה בדעתך שאם לך לא חסר מאומה לצורכי כלכלתך וישנם אלפים ורבבות האוכלים לחם צר ומים לחץ וילדיהם לבושים בבגדים מטולאים, ובלילות הם קופאים מקור ובקושי הם משתמשים במאור כדי למעט בתשלום החשמל. האם תוכל להניח את דעתך אל מול כל כך הרבה דלים ואביונים?? (סיפר לי ספר שהסתפרתי אצלו לפני שנים שבביתו הנורות הן במס' 25 ואט כדי לחסוך בחשמל שאיננו יכול לשלם. והרי באור כזה כמעט שאי אפשר לקרוא, והחושך לעיניים גורם גם לחושך בלב). למעלה משישה מליון יהודים מפוזרים בעולם, חלקם לא יכולים לבוא לארץ וחלקם לא רוצים לבוא לארץ, האם אין צורך להתפלל עבור אלה האובדים והנדחים שישובו לארץ הקודש ותתגלה עליהם מלכות שמים בתפארתה?? ומה עם חורבנה של ירושלים שבמקום המקדש נבנו מסגדים, ובמקום עבודת ד' שבטלה שם מתפללים אלפי ישמעאלים כשפניהם למכה ומדינה ואחוריהם אל קודש הקודשים. האם על עלבון שמים זה אין צורך להתפלל?? האם נראה לך שאנשי כנה"ג שתקנו כל זאת לא ראויים לשבח ותודה מצידנו? ברור שעלינו להודות לד' על שתקנו לנו תפילות מסודרות כ"כ על צרות הכלל שאנו בדעתנו החסרה ובדאגתנו המצומצמת רק לתוספת משכורת לסוף החודש, ולכבודנו שלא יפגע בידי שכנים או חברים טחו עינינו מראות את כל המצוקות הנוראיות שיש בעולם. ומי יתפלל על כך?? ומה דעתך על עשיר גדול ההולך בדרך ורואה עניים רבים ומעלים עיניו מצרותיהם כיון שבביתו מצוי כל טוב. זכורני מזמן לימודיי בישיבה שישב אצלנו אחד האברכים לשולחן וסיפר כאילו בדרך אגב כאשר מזגנו לו כוס קפה עם חלב שזו פעם ראשונה שהוא שותה חלב אחרי שלוש שנים שלא הרשה לעצמו לקנות חלב לביתו. האם נסתפק רק במטרה הראשונה של התפילה שכל אדם ישיח רק את נגעי לבבו?? ומי יתפלל על כל כלל ישראל הנתונים בצרה ובשביה?? מי יתפלל על אלו שהזכות הפשוטה שיש לך ולנו להתפלל נמנעה מהם בגלל חנוך לא טוב או תערובת בין הגויים. מובן מאליו שיש מקום גם לתפילה הפרטית על כל צרכיך ואין שום מניעה לבקש גם אותם בתוך אותן הברכות המתאימות להן או בברכת שומע תפלה. אבל עיקר התפילה היא על כלל ישראל שזקוק באופן משווע לתפילה ולרחמי שמים. האם יעלה על דעתנו לעשוק אותו מהחסד המינימלי שאנו יכולים לעשות בעדו. איך נוכל לצפות שאב הרחמים ירחם עלינו? אמנם אני מבין ללבבך על הקושי באריכות התפילה אבל לידיעתך התפילה שתקנו אנשי כנה"ג היא רק ברכות ק"ש עם תפילת העמידה שאין הן תופסות יותר מעשר דק' בשעת הבוקר. ואם קשה לך לכוון בכל התפילה תוכל להתפלל רק חלק זה של התפילה ובלבד שיהיה בכוונה שלמה על כלל ישראל ועל תקון העולם. ואם אתה מתפלל בציבור תזכה גם לומר קדושה שזהו יעודו של עם ישראל עליו נאמר בישעיה :"עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו". ואם תזכה ותתפלל בכוונה על טובת הציבור ימלא ד' משאלותיך לטובה אפי' אם לא תאריך ותקצר בבקשותיך הפרטיות. קצת הארכתי לפי בקשתך ואקוה שהועלתי לך במעט ותתקבל תפילתך בשמחה וברצון. נ.ב. לפני שנים אחדות הוצאתי ספר לאור בשם 'במעמד השחר' שעניינו להבין את תפילתנו היקרה שהיא בבחינת מעמד לפני ד' מדי יום ביומו. אני ממליץ לך לרכוש ספר זה ולקרוא אותו בהתמדה ובסבלנות ואקוה שתעזר בו רבות. שם הספר: 'במעמד השחר' תוכל להשיגו ע"י פניה למס' טלפון:0503323068 הרב אילן מנטש נ"י. בברכה דוד כהן.