בס"ד האם אפשר לקבל את פירושן המילולי (תרגום מארמית) של טעמי המקרא?

על-פי הספר: "טעמי המקרא" בהוצאת "אשכול", תשל"ב (עמ' כח-ל): אכתוב לגבי הטעמים הנפוצים יותר. אתנחתא - מלשון חניה. מרכא - מלשון "מאריך" על שם ניגונו שהוא קול פשוט ארוך. סגול - בגלל צורתו הניקוד "סגול" הפוך. זקף - שתי נקודות זקופות זו מעל זו. רביע - בעברית תרגומו "מיושב" משום שעוצרים מעט. זרקא - בעברית תרגומו "צינור". אונקלוס מתרגם "מזלג" = צינור, ורש"י שם מפרש שהם כמין ווים כפופים. דרגא - על שם צורתו שדומה למדרגות סולם וכך גם נשמע ניגונו. פשטא - בגלל צורתו כמקל אלכסוני על האות האחרונה בתיבה ופושט ויוצא מעט חוץ לתיבה. פזר - כנראה על שם אופן ניגונו. (אזלא) גרש - על שם שמגרש את המשרת שלפניו (אזלא = הלכה). גרשיים - על שם צורתו שני גרשין. מונח - על שם צורתו כשופר מונח. נקרא גם "שופר מונח". שלשלת - בגלל צורתה: קו משתלשל. טיפחא - לא ידוע טעם שמו. בברכה,