אבקש לברר מה הדין לגבי גזל או ספק גזל במקומות עבודה ציבוריים - ממשלתיים, כאשר אופי העבודה אינו דחוק. כלומר, שימוש באינטרנט או בטלפון או הדפסה על חשבון שעות העבודה אינו מעכב את העבודה, ומצד שני העלויות אינן משולמות ע"י מעסיק פרטי, ואם מכספי ציבור אז אולי מדובר בפרוטות, וגם אין ישות לגזול? תודה וישר כח.

בס"ד שלום רב. אין הבדל בין גזל במגזר הפרטי לבין גזל במגזר הציבורי, שכן כספי הציבור הינם ככספי השותפים, והגוזל מהציבור כגוזל את השותפים. אף אם נאמר שאין שווה פרוטה לכל אחד בחלקו ברכוש הציבורי, עדיין יהיה קיים איסור גזל, שהרי אסור לגנוב אף פחות משווה פרוטה, וכפי שפסק הרמב"ם בפרק א' מהלכות גזילה. (אכן לגבי חובת ההשבה בגוזל מכספי המדינה יש לערוך דיון בפני עצמו, כאשר דיון זה נוגע במספר עקרונות הלכתיים.) לגופו של עניין נכון לומר שמותר להשתמש בטלפון פקס וכו' במינון הגיוני, וכפי מה שמקובל בשאר המשרדים הממשלתיים. הסברא נותנת שדעת ציבור משלמי המיסים מאפשרת את השימוש המקובל והנהוג, ועל דעת כן משלמים את המיסים. אומנם נכון שהיות והמינון המותר הוא עדין ומורכב, המחמיר למנוע את עצמו כמה שיותר משימוש בפרטים הנ"ל תבוא עליו ברכה. ובהקשר זה ראוי להזכיר את דברי הגמ' בבא קמא: מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דנזיקין... (הרוצה להיות חסיד יזהר בנזקי ממון חבריו.) בברכה, הרב חננאל פאטשינו.