הרמב"ם (הלכות שכירות י"ג ז) והשו"ע המחייבים את העובד לעבוד "בכל כוחו" ועל כך באה השאלה הבאה: האומנם? וכי חיוב הוא זה? נכון אמנם שיעקב אבינו אמר "כי בכל כחי עבדתי את אביכן" "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה", אך האם חיוב גמור הוא זה? האין זה קיצוני ביותר ממידת חסידות בעלמא לדרגת יעקב אבינו? דבר נוסף קראתי סיפור על רב מסדר קידושין שדחה חופה מס’ שעות עד שהעדי קידושין הלכו ואז נעמד לעשות את החופה לאחר שגילה שא’ מעידי הקידושין פסול לעדות כיון שהוא גזל מהמעביד שלו כשהשתמש בדף ועט לכתוב את הרישומים הפרטיים שלו על חשבון שעות העבודה. האמנם נפסל הוא לעדות משום כך? האין בכך מחילה? אם נשאל את המעסיק אם הוא מוחל על דף פה דף שם הרי ברי שיסכים מראש! וגם אם צריך רשות מפורשת למה ידון הרב ההוא את העובד לכף חובה שלא ביקש רשות במקום לדון לכף זכות שבודאי שאל וקיבל רשות והרי הוא כשר לעדות וניתן לגשת לחופה?! אודה מראש על תשובה השופכת אור על כל הסוגיה הזאת

ב"ה שלום וברכה משאלתך נראה שיש שתי בעיות של פועל שאיתם הוא צריך להתמודד: א. איכות העבודה- הפועל צריך לעבוד במסירות גדולה כמו יעקב אבינו וזה דבר קשה מאד. ב. ב. השימוש בחפצים של העובדה לצורך פרטי- מהסיפר שהבאת נראה שכל שימוש שולי בחפץ של העבודה לצורך אישי ייחשב גזל ויפסול את הפועל לעדות. אכן אנו רואים בהלכה שפועל צריך להיזהר מאד כיוון שהוא מקבל כסף על הזמן והעבודה, והמעסיק מאמין לו שהוא באמת עושה עבודתו נאמנה ורק בגלל זה הוא משלם לו. לגבי מקרה א- השו"ע בסימן שלז' סע' כ' פוסק את הדין של מחוייבות הפועל לעבוד כיעקב אבינו של "אכלני חורב היום וקרח בלילה", אך ערוך השולחן באותו סעיף לאחר שכותב את ההלכה הזו מוסיף שהכל על פי המנהג. וזה כלל חשוב בכל הלכות פועלים שהמנהג מאד מגדיר את חיובי הפועל והמעסיק לכן ברור שאם הפועל עובד כמו שצריך, זה בסדר גמור והוא לא צריך להשתגע בעבודתו. לגבי המקרה השני ברור שאדם שמשתמש ללא רשות בחפץ של המעסיק הוא גזלן והוא נפסל לעדות (חו"מ סימן לד') לכן צריך אומדן דעת ברור שהמעסיק מרשה להשתמש. כמו שהשולחן ערוך בסימן שמח' מביא דוגמאות של דברים שמותר לקחת בלי רשות (עלה מעץ וכד') לכן תמיד כדאי מאד לשאול את המעסיק מה מותר לעשות לצורך פרטי ומה אסור ובמקרה שלא שואלים או שאי אפשר לשאול (עובדי מדינה וכד') צריך להיות בטוחים שהמעסיק מוחל ורק אז מותר להשתמש. [גם לגבי שאלה א' כדאי לברר עם המעסיק מה הוא מצפה ממך כדי שלא ניכשל בגזל ח"ו] בברכה הרב אריאל איגרא