למה יש בתורה איסור לצער אלמנה, ואין איסור לצער אלמן? חשבתי לומר, שאולי התורה דיברה על המציאות בה נהגו לישא יותר מאשה אחת, וממילא גם אדם שהתאלמן מאשה אחת- הרי יש לו עוד נשים, מה שאין כן באשה אלמנה, ולפי זה בימינו יש איסור גם לצער אלמן, אולם אינני יודע אם החידוש שלי נכון, מהי דעת הרב על החידוש?

לשואל שלום, האיסור לצער אלמנה ויתום אינו איסור השייך דווקא בהם. למעשה, אסור לצער כל אדם מישראל, ומה שכתבה התורה אלמנה ויתום דווקא, זה מפני שדיבר הכתוב בהווה, ולמרבה הצער, אנשים נתפלים לחוליות החלשות בחברה, וכך כתב רש"י (שמות כב, כא): "כל אלמנה ויתום לא תענון - הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם". שנזכה להוסיף אך שמחה וטוב לבב, וחלילה לא צער ויגון. בברכה נאמנה רפאל