שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • לימוד אמונה וחיזוקה

אמונה , אהבה ויראה והיחס להלכה

undefined

הרב ש. יוסף וייצן

י"ז שבט תשע"ג
שאלה
בס"ד לכבוד הרב אני נער דתי , ורציתי לשאול את הרב כמה שאלות בהוכחת היהדות , לא מתוך רצון לכפור אלא מתוך רצון לגלות את האמת. א) הנה ההוכחה שכמעט כל גדולי ישראל שהתעמקו בעניין זה סמכו עליה את ידם ( לפחות לפחות בתור ראייה מספקת ויסודית גם אם לא ראוי להסתפק בה) היא הוכחת "הקבלה הנאמנה" (-כלשון רס"ג) עליה כאמור הסכימו גדולי הדורות . והנה עצם העובדה שבאמת יש ריבבות בני ישראל המעידים על דבר זה תלויה לכאורה לחלוטין על האמנה לחושים. שהנה לאחר שבימינו גם אם תמצי לומר שהחושים עיקר , הנה גם בעולם המוכר לנו מודים המדעינים שיש אפשרות תאורתית ( ובעתיד אולי גם מעשית ) לשדר למוחו של אדם מסרים חשמליים שונים שלא לפי /בעקבות הרגשה בגופנו ממש . ואם כן , לכאורה אין מנוס מלהטיל ספק גדול בעדות החושים , שהרי מניין לנו שהם אמת ? , ואף אם תאמר שהם אמת, - כאמור תצטרך לכאורה לומר שיכולים להיות שקר?! ב) באופן יותר כללי אנו רואים שגם דבר שנראה בתחילה כוודאי נכון מתגלה אח"כ בעיני שכלנו כדבר שקרי , אם כן אף אם תוכיח לי שהעולם קיים מנ"ל שסברה זו נכונה ? וכי מפני שכרגע אין בידי סברה שכנגד זה צודק? ג) ועוד זאת מנ"ל שהשכל( וההיגיון) שלנו - לפיו פועל העולם? ד) ואם כבר זכיתי לדבר עם הרב , אולי יוכל לסביר לי לשיטתו איך מגיעים לאהבה ויראה לה’ בהסבר בעומק ובאורך ובעיקר במעשה העבודה שבלב – איך מגיעים לאהו"י ממש. ה) ואם כבר זכיתי כנ"ל , הנה תמיד הבנתי הפשוטה הייתה ש"דבר ה’ – זו הלכה" (וגם הדרבנן הרי ציווה להקשיב לדבריהם) דהיינו שההלכה היא היא רצון ה’ , וזה מה שהכי בטוח שהוא רוצה (לפני הבנות והשגות ברצונו) , . אך הנה מצינו א. שהקנאים לדבר ה’ כגון פנחס צריכים להרוג בלי לשאול האם ההלכה כך או לא (ואם שאלו אומרים להם שאסור) שלכאורה משמע שהם עושים זאת מתוך קנאה לכבוד ה’ ואף אם יתכן שיקבלו על זה עונש/יקבלו על זה עונש , לכאורה אם ההלכה היא שאסור אז זהו רצון השם ואין עניין לעשות כנגד רצונו "לכבודו", לכאורה? ב. –שיטת הרואוגוצובר לעניין לימוד תורה שלא לשמה , שאסור אבל צריך מסירות נפש(לרד"ב) – לכאורה סותר מה שאמרתי ג. מה שכתב ה"מי השילוח" שאם לצדיק יש בינת הלב מפורשת יכול לעשות נגד ההלכה ( לא ראיתי דבריו בעצמי) לכאורה ההלכה יותר ברור שהיא רצונו ( - של ה’ )
תשובה
שלום רב, א. בכל נושא שבעולם אתה בוחר על ידי השכל והתובנה האנושית, בכל נושא בעולם אתה סומך על הצופן הפנימי שנעזר גם בחושים, ופתאום כשמגיעים לנושא האמונה רוצים הוכחות שאין ביד האדם להביא אותם. אנו מבססים את האמונה בכל הכלים שאנו מחליטים ומבססים את שאר החלטותינו. יתרה האמונה שאנו מבססים על ידי האמונה. האמונה היא כוח שיש בכל אחד מאיתנו. האמונה היא האמון שיש לנו בכך שיש לנו צופן פנימי שיודע לפענח מה אמת ומה שקר, מה נצחי ומה חולף, מה חזק ומה חלש. חוש האמונה הוא נוטע בנו את הודאות שהצופן שלנו בדבר האמונה ברעיון הישראלי בעולם כרעיון שהוא יגלה את האור האלוקי אינו דבר מזוייף אלא דבר אמיתי. כשם שיש לאדם ודאות שאביו הוא אביו. מנין לו זאת? האם יש לו עדות על כך? אלא שכל החיים מסתדרים רק לפי האמת הזאת שאביו זה אביו. מאות ואלפי רגעים מבססים את זה שאביו הוא אביו. ואם אביו הוא לא אביו האמיתי אלא אביו המאומץ הוא בטוח שהדבר יתגלה לו יהיו סימנים לכך. כמו שאדם ודאי כלפי אביו על אחת כמה וכמה אנו ודאים כלפי אבינו שבשמים. ב. מגיעים ליראת ה' מתוך התבוננות בגודל האלוקי. מגיעים ליראת ה' מתוך התפעלות מן הגודל האלוקי שנחשף לנו במבט על הטבע במבט על השמים ושמי השמים במבט על הגבורה האלוקית שמגלית לפעמים ברעידות אדמה או בברכת הגשמים. מגיעים ליראת ה' מתוך בניית סולם ערכים בו הרוח תופסת מקום גדול והחומר הולך ותופס מקום מזערי בחיינו. ג. אנו מתמלאים אהבת ה' על יד ראיית הטוב והחסד האלוקי כלפינו. אנו מתמלאים אהבה האלוקית כשאנו רואים את כל הטוב שיש בדרך התורה. כשאנו מכירים במתנות הגדולות שנתן לנו הקב"ה המתנות זה ארץ ישראל. תורת ישראל, היותו עם ה' , מצדיקי ישראל ועוד . ד. הדין של קנאים פוגעים בו אומר שההלכה היא שאם אדם מעצמו רוצה להיות קנאי, כך ראוי וכך ישר. אולם ברגע ששואל מה לעשות איבד את מעלת הקנאות, ולמי שלא קנאי אסור להרוג שלא במסגרת בית דין. ה. גם במקום שיש ביטויים כאילו עושים נגד ההלכה הכל זה בגדרי הלכה. גם ההלכה בעצמה מורה במקרים מיוחדים ללכת נגד ההלכה שבדרך כלל אין סיבה לשנותה. כל טוב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il