- הלכה
- שחיטה והכשרת בשר
241
שאלה
תודה רבה על התשובה
אך הרב ענה לי רק על האות ב שגם הספרדים נהגו להקל בכבד עוף ע"י הוצאת המרה.
אך הבנתי מאנשים שמתעסקים בעניין שכיום מוצאים את המרה בלי חתיכה מן הכבד. לפ"ז אי אפשר לסמוך על זה כיוון שהרמ"א התיר הסרת ההמרה עם חתיכה מן הכבד, ולכן כשראיתי שהרבנות הראשית סומכת על זה שאלתי האם המציאות שאמרו לי היא הנכונה או לא?
כמו כן בכבד בקר בנהלים הרבנות לעניין מסעדות, קייטרינג וכו' באמת כתוב לחתוך את הכבד הבקר אבל בנהלים של אולמות, גני אירועים וכו' כתוב "ניתן להשתמש בכבד בקר קפוא ע"י דקירת סכין". הבנתי שכל זה לעניין קפוא אבל כבד בקר טרי לא צריך כלום או שבמקומות האלה מותר רק קפוא ע"י נקיבת סכין אבל טרי אי אפשר בשום דבר?
תודה רבה על עבודתכם הנפלאה להכשרת האוכל מבחינה ממלכתית לכן חשוב לי דעתך/ והבנתך את המציאות
תשובה
ב"ה
שלו-ם וברכה
בדרך כלל הורדת המרה פוגמת קצת בכבד ועל זה סומכים. אין הבדל בין דיקור לחיתוך, משום ששניהם יוצרים פתח לדם לצאת לכן מתירים את שניהם בטרי ובקפוא בתנאי שהופשר לגמרי (יש לנקב את השקית לפני הפשרה ולשים על רשת).
בברכה
הרב חגי בר גיורא
עד מתי אפשר לצלות כבד?
הרבנות הראשית לישראל | כ"ד אלול תשפ"א
צלייה ביתית לספרדים
הרבנות הראשית לישראל | ב תמוז תשפ"ד
מתארח בבית שאוכלים עוף בכשרות רגילה
הרב נועם דביר מייזלס | ל תשרי תשפ"ב
