הדרך להגעה אל האמונה

לפני מספר זמן חוויתי משבר מסויים שעפ"י כמה שזכור לי הוא החוויה הכי קשה שהייתה לי עד היום, כנראה שמכל הבלבול והספיקות שנוצרו לי שם, אני מרגיש כבר זמן מה בחוסר אמונה, אני שוקד על לנסות להבין את האמונה (לא רק שכלית שאפשר להתווכח), אך אני לא מרגיש מסופק כלל וכלל, ובמצבים מסויימים כבר אין לי כוח של התמודדות ורצון לנסות עוד להמשיך... האם יכול להיות שאני צריך להפסיק להתייחס לכל שאלה ולהשקיע עליה באופן ספציפי זמן ובמקום כך לנסות להשקיע זמן על הסתכלות כללית של העולם (ראיתי סיפור על הרצי"ה בספר "משמיע ישועה" בעמוד 114 ששם הרב סדן מספר שכך הרצי"ה הנחה אותו) מצפה ומייחל לתשובה...תודה רבה

שלום רב: כל נושא שהאדם נתקע בו כדאי לבנות כבישים עוקפים. למקרה של תקיעות בחוש האמונה כדאי להקדיש לכך ביום זמן מוגדר ומוגבל. יש לקבוע מעטפת זמן שבה עסוקים ביסודות האמונה. בשאר הזמן לא מתעסקים בשאלות אלא רק בתשובות. התשובות זה ההאחזות בעצם החיים. התשובה היא בכך שאדם קם בבוקר אומר מודה אני . התשובות זה במאור פנים שאדם מאיר לחבירו ולסביבתו התשובות הם במצוות כיבוד אב ואם בחשק והתלהבות. התשובות מצויות בחיים ישירים טבעיים ואמיתיים. כל טוב