אז בפועל מה שאני צריך לעשות הוא כן לשים דגש על השאלות באמונה שנוצרות עד שהדבר יספק את נפשי וירגיש נוחות ולצאת מההרגשה הקשה והמעיקה הזאת? ואם אפשר עוד לשאול:1) מה אמור לדחוף אותי ואת כל אדם(מבחינה שכלית) ע"מ למצוא תשובות לשאלות באמונה? 2)איך האדם משיג את ההרגשה של רוחניות מסויימת? הוא יוכל להרגיש שהוא בדרך הטובה, ושהוא לומד תורה ומקיים מצוות הוא ירצה בכך, ולא ירגיש כעושה מעשה קוף בעלמא?

שלום רב: לא אמרתי שכדאי לשים דגש. להיפף, מה שניתן לעשות בטבעיות ולא בלחץ תמיד זה יותר טוב. מה שניתן לפטור במבט רחב ולא בהתבוננות ממוקדת זה תמיד טוב יותר. אולם אם יש לך משהו מעיק ושאלה שצפה ועולה על כך אמרתי שגם אז לקבוע רק זמן מיועד ומוגבללהתעסק עימה ולא להסתובב כל היום סביב החיפוש שבדרך כלל לא יביא את התשובה במהירות. האמונה והתשובות נבנות אצלנו מתוך מבט רחב ומתוך החיים עצמם ולאו דווקא מכך שנמקד את התבוננותנו לפטור את כל הדילמות. זה גם נוגע לשתי השאלות הנוספות שלך. אין לנו רצפט של רופא למצוא את המזון שמתאים לנשמה שלנו. אנו יודעים שיש בחיים שיש בהם מידות טובות לימוד תורה וקיום מצוות מזון שיכול להגדיל את הנשמה ואת מזונה. להכוין אותך לחלק המיוחד שלך בתורה ובמצוות צריך להכיר אותך יותר לעומק. כל אדם מגיע עם הוא נאמן לחלקו ולאופי המיוחד לו . כל טוב