שלום לרב, שאלה לרב: זה מכבר השתתפתי בסעודת מצווה שנערכה לאחר חופה בבית כנסת (ע"מ). לאחר החופה, הוזמנו האורחים לסעודת מצווה בה הוגשו לחמניות מזונות (לחמניה לכל סועד, משקל הלחמניה 110 ג’). הויכוח החל מייד בתחילת הסעודה, האם יש ליטול ידיים ולברך "המוציא", מים אחרונים וברהמ"ז או שמא לברך מזונות ועל המחיה. הסועדים האשכנזים טענו כטענת האשכנזים שיש לברך המוציא וברהמ"ז ואילו הספרדים טענו על המזונות. לבסוף הכריע הרב, רב השכונה (ע"מ), כי דין הלחמניות "מזונות". האם יצאו הסועדים הספרדים י"ח לסעודת מצווה שמא לא, שכן השיעור של הלחמניה שנקבעה כמזונות ונאכלה אינו כדי ברכת ברהמ"ז, ומשכך לא ניתן כלל לקבוע עליה סעודה? בענווה ובכבוד רב אודה על תשובת הרב,

לחמניות מזונות בסעודות אלו הם מכשול. לאשכנזים - פעמים רבות צריך לברך עליהם המוציא ,ולספרדים קובעים סעודה גם צריך ליטול ידיים ולברך המוציא.