שאלה: 1. קראתי ששעת לימוד בשבת שווה ל170 מיליון שעות לימוד ביום חול. אם כך למה ללמוד ביום חול? 2. ועוד, איך אפשר לצאת חייב בדין? קראתי שקריאת כל אות בתורה זהה לקיום תריג מצוות. החישוב קצת מיותר, אבל בכל שעה אני קורא נניח כמה אלפי אותיות. תכפיל בתריג, ותכפיל ב170 מיליון כי למדתי בשבת - איך אדם שלומד שעה אחת בשבת בכל חייו יכול לצאת חייב בדין? זה מיליארדי מצוות בכל שבת... ואם נאמר שמולן עומדות עבירות בעלות משקל גדול, אז למה מלכתחילה לדבר במספרים גדולים? הרי שכר המצוות ועונש העבירות לא נתון לאינפלציה, אין צורך "לתמחר" מצווה במיליון יחידות שכר, כשאפשר להגדיר מצווה כיחידת שכר אחת, עבירה כיחידת עונש אחת וכד’. אני יודע שאני מתייחס לשכר באופן מאוד מתמטי, אבל הגדרה כי שעת לימוד בשבת שווה ל-170 מיליון שעות חול מחייבת אותי... 3. זכור לי שקראתי שתענית דיבור שווה לאלפי צומות. ומכאן השאלה למה אנחנו מחוייבים בכלל בצומות ולא בתענית דיבור של כמה שעות.
תודה רבה
תשובה: שלום רב: עיקר המנוע שלנו בחיים אינו כמה שכר או עונש יש במעשינו. אנו רוצים ללכת בדרך ה' לעשות טוב לנו וטוב לעולם כולו. הציורים של שכר ועונש בצורות השונות שלו נועד בכדי להמשיל ובכדי להביא את דברי התורה בשפה שגם החושים שלנו יוכלו להיות החומר שמוכן להשתעבד לעולה של התורה. הציור שהכמותי של השכר אינו תופס בעולם הבא שהוא עולם של רוח. העיקר הוא שזמן השבת הינו זמן תמציתי ותרכיזי שבו נגייס את עצמנו כמה שיותר לדבקות האלוקית. אולם גם למוד בזמן החול יש מעלה אחרת שזה בחינה של מצוות קלות שאדם דש בעקביו והמקיים אותם מראה שאפילו הפכים הקטנים נעשים על ידו באותה דבקות כמו הדברים הגדולים וזאת מחיבתו הכללית לכל דבר שבקדושה. כל טוב
גירסת הדפסה
שלח לחבר