שלום כבוד הרב, בשו"ע יו"ד רל"ה, ג’ נכתב: "ואם היא נדרה שאמרה קונם מין פלוני עלי או קונם שלא אתקשט בקישוט פלוני או שאמרה יאסר תשמישך עלי אם אוכל מין פלוני או אתקשט בקישוט פלוני או אם אלך לבית אבי והוא שמע ולא הפר לה יוציא מיד ויתן כתובה". לפי מיעוט הבנתי רואים מכאן שיכולה האשה "לייצר" לעצמה גירושין יחסית בקלות: האשה נודרת את אחד הנדרים הכתובים למעלה, מספרת אותו לבעלה, בעלה לא מפר אותו - ולכאורה אפשר יהיה לכפות אותו לגרשה. מדוע לא נעשה כן לסרבני גט? תודה!

שלום וברכה, אשה שנודרת נדרים הנזכרים בשאלה, זקוקה לאישור שבשתיקה של הבעל כדי שהם יחולו, כך שאשה אינה יכולה לחייב הבעל לגרשה באופן כזה, כיון שהבעל לא יסכים לקיים את הנדר שלה. בברכה, הרב מרדכי גרוס.