תוקפו של ״זכרון דברים״ לגבי השכרת דירה

ברשותי דירה שמושכרת לאדם מזה תקופה ממושכת. אדם זה קנה לעצמו דירה משלו, הודיע לי על סיום תקופת השכירות ואף מצא שוכרים שיחליפו אותו. השוכרים ביקשו להבטיח את הדירה עבורם והציעו שנחתום על ״זכרון דברים״ שבו מצויין כך: ״פיצוי מוסכם של הפרת זכרון דברים זה יהא על סך חודש שכירות אחד״. יומיים לאחר שחתמנו כל אחד מהצדדים על הזכרון דברים, התקשר השוכר המקורי וסיפר כי הקבלן של הדירה שקנה נתקל בקשיים ולא יוכל לסיים את הדירה במועד המיועד לכן הוא מבקש להישאר בדירה בכל זאת. הוא אף התקשר לשוכרים החדשים והסביר להם כי אין לו לאן לצאת מהדירה. כעת, השוכרים תובעים ממני לשלם להם פיצוי כפי שנכתב בחוזה. שאלותי: 1. האם לזכרון דברים יש תוקף מדין תורה? 2. אני מבין שפיצוי בסך חודש שכירות מגן עלי מפני הפסד של חודש ללא שכר דירה, אך האם הפיצוי שמגיע להם הוא באותו השווי? יש לציין כי השוכרים לא נאלצים להתפנות מדירתם, וכי מועד מעבר הדירה לכאורה נקבע לעוד חודש וחצי. 3. לטובת מי נהוג לפסוק במקרים כאלו, המשכיר או השוכר 4. אם אני מעוניין להביא את המקרה לבית דין רבני - כיצד עושים זאת? תבורכו על מפעלכם בתודה מראש

1. מקובל להתייחס לזכרון דברים כשטר לכל דבר. ואם הוא נכתב ונחתם כמנהג המקובל במדינה הוא מחייב גם בבתי הדין הרבניים בדרך כלל, אלא אם יש בו ליקוי באופן כתיבתו או תוכנו. דבר זה ניתן לברור רק בבית דין. 2. לגבי הפיצוי, א. לפעמים יש נזקים והפסדים נוספים מעבר לתשלום הבסיסי של שכר הדירה ב. אם ההתחייבות שלך בשטר תקפה וחתמת עליה מתוך הסכמה ולא מתוך אונס,אז אני לא מבין מדוע אתה מנסה לערער עליה . 3. אין מנהג בשום דבר לפסוק לטובת שוכר או משכיר משפט התורה מושתת על יסודות וערכים ולא על מנהגים ואג'נדות. אלא שלפעמים במצב של ספקות אז יש לנו כלל של "המוציא מחבירו עליו הראיה" ובכל נושא אנו נחפש לברר מי הוא המוחזק שממנו מוציאים ומי הוא המוציא. אמנם יש כלל תלמודי של "קרקע בחזקת בעליה עומד" ( בבא מציעא דף קב: ) אבל לפעמים גם השוכר מוגדר הבעלים כאשר פרשנות השטר היא לטובתו לדוגמא , מובא במשנה בבבא מציעא (קב.) שאם אדם שכר דירה לשנה (ולא הזכיר את המושג חודש) וקבעו סכום תשלום על שכירות דירה לשנה אז אם עיברו את השנה (בזמן שבית דין היה קובע את העיבור ולא חשבון שנים מראש כנהוג היום) אזי השוכר הרויח את החודש הנוסף (שולחן ערוך חושן משפט סימן שי"ב). כל נושא נידון לגופו של עניין. 4. באתר "דין תורה" של מכון משפטי ארץ שבישוב עפרה ישנה רשימת בתי דין לממונות בכל הארץ ודרכי הפניה אליהם.