שלום וברכה, רציתי לשאול אודות מידת הענוה העומדת בפסגת השאיפות של כל יהודי. והרי למדנו באגדות החורבן: "אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו." (גיטין נה-נו) אם כן נראה כי גם כשלאדם יש ענווה הוא עלול להיכשל בה. מהי הדרך להשמר ולהגיע למידת הענווה (ובכלל למידות טובות) שתהיה ללא טעויות? ישר כח ותזכו למצוות

שלום רב לומדים הרבה תורה , משמשים תלמידי חכמים, קוראים סיפורים על צדקי הדורות וכך זוכים להדבק במידותיו של הקב"ה. מידת הענווה היא מאפשרת לנו לראות את האחר להתחשב באחר לתת לכל כוח את מקומו הנכון. יש סכנה שהענווה תגרום לאיבוד חוט השדרה העצמיות וההסתכלות שאינה לוקחת מבט אחד ומעצימה אותו. זכריה בן אבקלוס לקח חשש אחד והעצים אותו. כל טוב