מדוע כתב הרב ב"מעט מן האור" כדבר פשוט שגנבת דעת גוי אסורה, והלא זו מחלוקת כמובא ברמ"א חו"מ שמח, ב.

משתי סיבות. ראשית, נראה שכך דעת רוב הפוסקים שאיסור גנבת דעת קיים בגוי. בנוסף לכך, גם דעת המקלים היא במתנה ולא במקח וממכר. ואף במתנה מוסכם שמידת חסידות שלא לגנוב דעתו. ושנית, כיוון שיש חילול ה', וזה חשש מצוי, ממילא אין מקום להביא את הדעה המקילה להלכה. כלומר גם למקילים זו יכולה להיות הוראה פרטית במקום מיוחד שאדם יודע שלא יצמח מזה חילול ה'. אבל ככלל צריך להורות שאסור לגנוב דעת, בין מהדין, בין מחשש חילול ה', ובין ממידת חסידות.