בזמן בית שני [אחרי נס חנוכה], האם הדליקו במקדש נרות חנוכה [חוץ מהמנורה] ? והאם בבתים הדליקו?

לשואל, שלום! לא ידוע לי מקור על הדלקת נרות חנוכה במקדש. יתכן שכהנים אכן הדליקו בפתח בית המוקד, מקום לינתם, ובפרט אלו שלא היו נשואים ולא הדליקו עליהם בביתם. לשאלה השניה, האם הדלקת הנרות נהגה עוד בזמן הבית, מסתבר שכן. ידועה מחלוקת בית שמאי ובית הלל על סדר ההדלקה, האם מוסיף והולך או פוחת והולך, והרי בית שמאי ובית הלל היו בזמן הבית, במאה השנים האחרונות לקיומו. כמו כן, הגמרא בראש השנה יח ע"ב דנה על מגילת תענית, שרוב המועדים שבה בטלו אחרי החורבן חוץ מחנוכה, ומסבירה שחנוכה לא בטל כי "שאני חנוכה דאיכא מצווה", או "דמיפרסם ניסא", ונראה ששתי התשובות מתייחסות להדלקת הנרות, ולא להלל בלבד, שאין בו די ליצור קביעות ופרסום. ידועים גם דברי הרמב"ן (במדבר ח, ב): "וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו), אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו... והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו" (כמו כן משמע ברמב"ם בהלכות חנוכה פ"ג ה"א, אבל הדבר אינו מוכרח בלשונו, עיין שם). מכל מקום, יתכן שהדלקת הנרות לא הונהגה מיד עם הנצחון, אלא הקביעה הראשונית הייתה רק לציין את חנוכה "בהלל ובהודאה", כלשון הגמרא בשבת כא ע"ב, ורק מאוחר יותר נקבע הדבר. יתכן שחנניה בן חזקיה וסיעתו, שחיו כמאה שנה לפני החורבן וכתבו את מגילת תענית ומיסדו את המועדים שבה, הם שקבעו גם את הדלקת הנרות (הרחבתי על כך במאמר 'שו"ת בית חשמונאי', בספר הזכרון 'באורך נראה אור', לע"נ גיסי דן חיים כהן הי"ד, עמ' 60-62).