שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • עקרונות בקיום מצוות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
לרב שליט’’א שלום וברכה אני מתקשה בהבנת המימרא ’’כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב.). תמיד חשבתי שההגדרה של ’אדם גדול’ היא שהוא טרח כל ימיו בתורה וביראת שמיים, כך שהם נעשו חלק ממנו, ואין לו חפץ אחר חוץ מחפצי שמיים (וכל שכן לפי הגדרת ה’’תניא’’ של מהו ’בינוני’). וכן מצינו כמה מהתנאים ומהאמוראים שלא נזהרו בדברים שבן אדם רגיל שיש לו יצה’’ר חזק צריך להזהר, לדוגמא בדקו דברים בגוף של אישה, ישבו בפתח המקווה, יעקב אבינו נישק את רחל, ועוד כמה דוגמאות. במיוחד לאור כמה ממאמרי חז’’ל, ’’משכהו לבית המדרש’’, ’’בראתי לו תורה תבלין’’ וכיו’’ב. ואכן אני לא מתאר לעצמי שהגר’’ח קנייבסקי משתוקק לבלות את הבין הזמנים בקולנוע ולא בחוף הים רח’’ל. פעם רב אחד ענה לי שהיצר של הגדולים הוא לפי מעלתם, לדוגמא הגר’’א נלחם כל ימיו ביצר כדי שלא יהרהר בד’’ת לפני ברכה’’ת ולשיטתיה אזיל, ואחר שלא יפתח ספר בחזרת הש’’ץ וכיו’’ב. אבל לא הצלחתי לקבל תשובה זו, כי הרי המעשה בו נאמרה מימרא זו הוא דווקא ביצה’’ר דעריות. תודה רבה!
תשובה
הפשט בגמרא זה יצרו גדול הימנו גדול בכוחו הטבעי. מדובר על אנשים שזוכים להיות ענקי עולם, הם צדיקים עליונים ונשגבים, והגמרא מלמדת שיש להם כוחות חיים ענקיים מעבר לאדם הרגיל. לעיתים הכוחות האלה מתגלים בבית המדרש ובמאבקים הקשורים אליו אבל זה סוג של כוחות חיים שיכולה להתפרש גם במקומות אחרים ואף בענייני עריות. הגמרא מביא דוגמאות של ענקי עולם שנפלו מסיבות שרק הקב"ה יודע את טעמן, ודווקא מתוך כך התגלו כוחות חיים כאלו שמעידים על גדולתם של רבותינו. ומפורסם הסיפור על רב עמרם חסידא שראה באמצע הדרך סולם שהיה צריך עשרה אנשים בשביל להרים אותו, הוא הרים אותו לבד. ולמרות שכל כך בער בו היצר, כח החיים התגלה בתוקף כל כך גדול, בכל זאת גם היצר הטוב בער כל כך והתגבר וצעק נורא בי עמרם בתוקף.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il