שלום רב אני מבקש מחילה מכבוד הרב על הערה שלי לתשובה בענין הזוג שטוען שמה לעשות בזמן הפנוי שנוצר עקב זריקת הטמבלויזיה. אתחיל זה צעד מבורך. בענין להעביר את הזמן בלימוד זה נכון אבל נראה לי שעצם השאלה ממשפחה דתית (כך האשה מעידה) שואלת שאלה מסוג זה הם לא בנויים למהלך כזה. זו דעה בלבד. כי אחרת הרי הם יודעים את זה לא?

שלום רב השינוי בהוצאת גורם שעושה את האדם פסיבי ולא יצירתי הוא בודאי חיובי. בזמן שנולד הרב הציע למלא אותו בתוכן ערכי. התוכן הערכי יכול להיות לימוד תורה והשקעה בתיקון המידות. אולם גם עיסוק לא כל כך תרכיזי ואפילו משחק משותף בין בני הזוג הוא עדיף על הפסיביות שיש בהדבקות למסך. כל טוב