ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
באותו אופן ניתן לומר על תפילתנו "השיבה שופטינו כבראשונה". אנחנו מתחננים לקב"ה שישיב את משפט התורה, אך הרי בחלקה הגדול ה' כבר השיב, והיקף הפניות לבתי הדין לדיני ממונות הולך ומתגבר במהירות, הן פניות של אנשים פרטיים והן פניות של חברות עסקיות. יתירה מזו, גם אנשים שאינם מגיעים לסכסוכים המצריכים פנייה לבתי דין, מצהירים על נאמנותם למשפט התורה בחתימה על חוזים המנוסחים על פי ההלכה והחוק, בהם נקבע שכל סכסוך יתברר בבית דין תורני (ניתן להוריד חוזים כאלו באתר דין תורה www.dintora.org). ובכל זאת ממשיכים, גם אנשים שהתורה ומצוותיה חשובים בעיניהם, לפנות לערכאות כדי לקבל סעד משפטי. ישנם משפטים המתנהלים בבתי המשפט, ששני הצדדים דתיים, גם שני עורכי הדין בוגרי ישיבות, ורק השופטת אינה חבושה בכיפה... כי היא חבושה בפיאה נכרית... (ולעתים השופט עצמו תוהה על הצדדים שאינם מקבלים את המלצתו להתדיין בבית דין).
אנחנו צריכים לדעת, שמעבר לכך שאנחנו שמים עצמנו ללעג, כאשר אנו פונים לקב"ה בבקשה, אך לא מממשים את הענותו, הפנייה לבתי משפט, כאשר ניתן לדון על פי דיני תורה כרוכה גם באיסור, וזאת למרות שהדבר נעשה בהסכמה בין שני הצדדים . ידועים דבריו החמורים של הרשב"א (שו"ת ו', רנ"ד): "...שלא הניחה תורה את העם שהוא לנחלה לו על רצונם שייקרו חוקות הגוים ודיניהם ולא אפילו לעמוד לפניהם לדין אפילו בדבר שדיניהם כדיני ישראל ... ואומר אני שכל הסומך בזה לומר שמותר משום דינא דמלכותא טועה וגזלן הוא ... חלילה! לא תהא כזאת בישראל חס ושלום שמא תחגור התורה שק עליהם"; וכבר פסק מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א (תחומין א') שדברי הרשב"א תקפים גם במציאות הקיימת במדינת ישראל.
כידוע, עם כל שמחתו בעצם כינונה וקיומה של המדינה, אחד מהדברים שהרב צבי יהודה קוק זצ"ל כאב ביותר במדינה היה מערכת המשפט (עיין במאמר "מזמור יט למדינת ישראל"). וזאת בגלל שעצם ההזדקקות למשפטי אומות העולם כאשר יש בידינו את "חושן המשפט" שלנו, היא התנכרות לעצם טבענו כאומה, הפועלת, גם בצדדים המעשיים שלה, על פי ציוויים אלוקיים.
ולמרות שיסודות המשפט הם אלוקיים מובטח לנו שכאשר אנו מקיימים את משפטי התורה כדבעי, לא רק שלא נהיה ח"ו לקלס בעיני האומות, בגלל היותנו "פרימיטיביים", אלא אדרבא הדבר יביא לקידוש ה' גדול: "ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה... ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום".
אמנם הדרך להנחלת משפט התורה במילואו במדינה עוד ארוכה, אך אנחנו צריכים להתחיל במה שיש ביכולתנו. וכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כך נזכה לגאולה השלמה, והגאולה השלמה תבוא גם דרך בתי הדין, כפי שמובא במדרש על פרשתנו: "ואלה המשפטים... שבו העולם תלוי... ובו ציון נבנית שנאמר ציון במשפט תפדה" (שמו"ר ל').
הקב"ה הוא 'מלך אוהב צדקה ומשפט', האם גם אנו נדע לאהוב צדקה ומשפט?!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
