- מדורים
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חי לכבוד שבת
במבט שטחי העבודה היום-יומית שלנו והמעשים שאנו עושים, הם חולין. אולם מי מאיתנו שיעצור מידי פעם את שטף חייו וישנן לעצמו - 'לכבוד שבת קודש', את כל מעשי אני עושה למען שמו יתברך ולמען גאולת ישראל הרי אותם חיים יהפכו לקודש
אחד הסיפורים המפורסמים של ר' שלמה קרליבך הוא הסיפור על חצק'לה 'לכבוד שבת'. חצק'לה עבד לפרנסתו כסבל בשוק, אולם תכונה מיוחדת הייתה לו - כל פעם שמישהו היה מבקש ממנו לסחוב בשבילו את מצרכי המזון שקנה בשוק, היה חצק'לה שואל אותו בשקיקה - האם זה לכבוד שבת?
אם הלקוח היה מגיב בחיוב, לא היה גבול לאושרו של חצק'לה. הוא היה מניף את המשא אל על (עד השמים) בהתלהבות עצומה, ומזמר בקול שנשמע בכל רחבי השוק - לכבוד שבת, לכבוד שבת קודש...
האנשים מן היישוב חשבו שחצק'לה הוא משוגע, וכינוהו בלעג - 'חצק'לה לכבוד שבת', אולם הצדיקים המתבוננים על המציאות בעיניים עמוקות ידעו שכוונה נסתרת לו לחצק'לה במעשיו.
פעם בשעת גילוי לב לפני אחד הצדיקים, ששאל את חצק'לה לפשר מעשיו, הסביר חצק'לה את כוונתו בעת זמרתו: כאשר אני שר 'לכבוד שבת קודש' אני מכוון לכבוד גאולת העולם, לכבוד יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
סיפור זה נראה לנו כסיפור מנותק מחיינו היום-יומיים. הרי איש מאיתנו לא יתחיל לזמר ברחוב בקולי קולות - 'לכבוד שבת קודש'. אולם אם נתבונן בעומקו של הסיפור נמצא בו מסר סמוי, שבכוחו לשנות את חיינו. בכוחו של מסר זה גם לשנות את יחסינו לפרשיות השבועות הללו.
השבת אנו קוראים את פרשיות ויקהל-פקודי. בכך אנו חותמים את פרשיות הקמת המשכן, ומתחילים לקרוא את ספר ויקרא - ספר הקורבנות. בפרשות אלו אנו לומדים על כוחו של האדם לקחת את חפץ החולין ולהקדישו לשם ה' - לבניין הבית או לקורבנות. כך עולה חפץ מן השורה למדרגת הקדש.
במבט ראשון, פרשות אלו רחוקות מאוד מחיינו השוטפים, שהרי גם בזמן שבית המקדש היה קיים, לא כל החפצים היו הקדש ולא כל האנשים חיו תדיר במקדש. מחוץ למקדש וקודשיו זרמו- שטפו להם חיי החולין הרגילים.
אולם, במבט שני, פרשיות השבוע הללו והסיפור בו פתחנו יכולים לעמוד במוקד חיינו. כל אחד מאיתנו יכול לקחת בכל עת רגע של חולין ולהפכו לקודש אם רק נלך בדרכו של חצק'לה. כיצד?
כל אחד מאיתנו עושה כל יום המון מעשים ועובד בעבודתו הרגילה. במבט שטחי עבודה זו ומעשים אלו הם חולין. אולם מי מאיתנו שיעצור מידי פעם את שטף חייו וישנן לעצמו - 'לכבוד שבת קודש', את כל מעשי אני עושה למען שמו יתברך ולמען גאולת ישראל הרי אותם חיים יהפכו לקודש.
להסתכלות זו יהיו גם השלכות בשטח. כל אחד מאיתנו יחפש את הדרכים להפוך את עבודתו לעבודה אידיאליסטית שמסייעת לסביבה, ולעזור בנקודות הקטנות שנקרות בדרכו. בצד דאגתנו לכלל ישראל, ועיסוקנו במשא ומתן הקואליציוני ושאר הנושאים הרי הגורל העומדים ברומו של עולם, חשוב שנשנן גם נקודה זו מידי פעם, כי אם כל אחד יתרכז בתחומו ויהפוך את חייו למשמעותיים נזכה למדינה מתוקנת וגאולת העולם בוא תבוא. 'לכבוד שבת קודש', יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
אם הלקוח היה מגיב בחיוב, לא היה גבול לאושרו של חצק'לה. הוא היה מניף את המשא אל על (עד השמים) בהתלהבות עצומה, ומזמר בקול שנשמע בכל רחבי השוק - לכבוד שבת, לכבוד שבת קודש...
האנשים מן היישוב חשבו שחצק'לה הוא משוגע, וכינוהו בלעג - 'חצק'לה לכבוד שבת', אולם הצדיקים המתבוננים על המציאות בעיניים עמוקות ידעו שכוונה נסתרת לו לחצק'לה במעשיו.
פעם בשעת גילוי לב לפני אחד הצדיקים, ששאל את חצק'לה לפשר מעשיו, הסביר חצק'לה את כוונתו בעת זמרתו: כאשר אני שר 'לכבוד שבת קודש' אני מכוון לכבוד גאולת העולם, לכבוד יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
סיפור זה נראה לנו כסיפור מנותק מחיינו היום-יומיים. הרי איש מאיתנו לא יתחיל לזמר ברחוב בקולי קולות - 'לכבוד שבת קודש'. אולם אם נתבונן בעומקו של הסיפור נמצא בו מסר סמוי, שבכוחו לשנות את חיינו. בכוחו של מסר זה גם לשנות את יחסינו לפרשיות השבועות הללו.
השבת אנו קוראים את פרשיות ויקהל-פקודי. בכך אנו חותמים את פרשיות הקמת המשכן, ומתחילים לקרוא את ספר ויקרא - ספר הקורבנות. בפרשות אלו אנו לומדים על כוחו של האדם לקחת את חפץ החולין ולהקדישו לשם ה' - לבניין הבית או לקורבנות. כך עולה חפץ מן השורה למדרגת הקדש.
במבט ראשון, פרשות אלו רחוקות מאוד מחיינו השוטפים, שהרי גם בזמן שבית המקדש היה קיים, לא כל החפצים היו הקדש ולא כל האנשים חיו תדיר במקדש. מחוץ למקדש וקודשיו זרמו- שטפו להם חיי החולין הרגילים.
אולם, במבט שני, פרשיות השבוע הללו והסיפור בו פתחנו יכולים לעמוד במוקד חיינו. כל אחד מאיתנו יכול לקחת בכל עת רגע של חולין ולהפכו לקודש אם רק נלך בדרכו של חצק'לה. כיצד?
כל אחד מאיתנו עושה כל יום המון מעשים ועובד בעבודתו הרגילה. במבט שטחי עבודה זו ומעשים אלו הם חולין. אולם מי מאיתנו שיעצור מידי פעם את שטף חייו וישנן לעצמו - 'לכבוד שבת קודש', את כל מעשי אני עושה למען שמו יתברך ולמען גאולת ישראל הרי אותם חיים יהפכו לקודש.
להסתכלות זו יהיו גם השלכות בשטח. כל אחד מאיתנו יחפש את הדרכים להפוך את עבודתו לעבודה אידיאליסטית שמסייעת לסביבה, ולעזור בנקודות הקטנות שנקרות בדרכו. בצד דאגתנו לכלל ישראל, ועיסוקנו במשא ומתן הקואליציוני ושאר הנושאים הרי הגורל העומדים ברומו של עולם, חשוב שנשנן גם נקודה זו מידי פעם, כי אם כל אחד יתרכז בתחומו ויהפוך את חייו למשמעותיים נזכה למדינה מתוקנת וגאולת העולם בוא תבוא. 'לכבוד שבת קודש', יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

להופיע את הקוממיות
הרב חיים ירוחם סמוטריץ | ג איר תשס"ט
מתכוננים לט"ו בשבט ישראלי
גליון מס' 218
הרב נתנאל יוסיפון | שבט תשע"א

מי הוא ממשיך דרכו של הרב אליהו זצ"ל?
הרב מנחם בורשטיין | תמוז תש"ע

הברכות של ראש השנה
הרב שלמה קרליבך זצ"ל | תשרי תשס"ח
הרב נתנאל יוסיפון
ראש ישיבת ההסדר 'אורות נתניה' ורב הגרעין.
חג המנהגים
אדר תשע"ז
נעים לכם לשאול ולשמוע שתיקה?
אב תשע"ט
'היהודים באים' גרסת ברדיטשב
ה' טבת תשפ"א
לאן מ(ת)רוממים הטילים?
כסלו תשע"ג
שבועות מעין עולם הבא!
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
קשה עליי פרידתכם
שתי דקות על בדיקת חמץ
מבוא לסדרת פתחי אמונה
הקשבה בזמן של פילוג
איך לקשור את הסכך?
שופר
הלכות שטיפת כלים בשבת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
בדיקת קורונה בשבת

מעוז צור ישועתי
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א

מעוז צור ישועתי
הרב דוד חי הכהן | כסלו ה'תשס"א

הדלקת נרות חנוכה
נוסח עדות המזרח - הנוסח המלא
הסידור המהיר
