ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מי הרכיב את הפזל?

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויצא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כסליו תשע"ב

מי הרכיב את הפזל?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת מזל

בספר בראשית אנו פוגשים צמדים רבים של אחים ותאומים. פעמים רבות, הצמדים הללו מורכבים מחוליה חיובית וחוליה שלילית. החוליות הללו מקבילות זו לעומת זו, ומייצגות את הרעיון ש"זה לעומת זה עשה האלוקים". כל כוח, מידה או תכונה יכולים להופיע בצורה חיובית ובצורה שלילית, ותפקידנו אינו לרסק את הכוחות השליליים אלא להעלותם ולהפנותם למקומם החיובי. לפיכך, אם נתבונן היטיב בצמדי האחים הללו נגלה, שהכוחות השליליים המצויים באחד הם בדיוק הכוחות החיוביים המצויים בשני.
דוגמא לדבר – "ואחות תובל- קין, נעמה". ללמך היו בן ובת, לבן קראו תובל-קין ולאחותו נעמה. תובל-קין היה אבי כל לוטש נחושת וברזל. במילים אחרות, כפי שמבארים חז"ל, תובל-קין הוא אבי תעשיית הנשק העולמית, המבוססת בעיקר על הנחושת והברזל. לעומתו, נעמה היא רעייתו של נוח. כידוע, נוח הוא ממציא המחרשה, המיוצרת גם היא מברזל. נמצא, שכבר בדור ההוא התקיימה בצמד האחים, נבואת אחרית הימים – "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות".
הצמד המסמל רעיון זה, יותר מכול, הוא – יעקב ועשיו. "הלא אח עשיו ליעקב, ואוהב את יעקב. ואת עשיו שנאתי...". זוג תאומים, צדיק ורשע, יצר טוב ויצר רע.
אולם בפרשת ויצא, אנו מגלים להפתעתנו שליעקב יש מקביל נוסף, המתיימר להוכיח שכל אשר יש ליעקב בקדושה מצוי אצלו בטומאה, הלא הוא – לבן הארמי. לא לחינם, 'זוכה' לבן לאיזכור בסדר ליל פסח, כמי ש'ביקש לעקור את הכול', לפי שלבן בא וטוען בפני יעקב – הבנות בנותי והבנים בני, וכל אשר אתה רואה לי הוא. כלומר, לבן מזהה שכל כוחותיו של יעקב מצויים גם אצלו והוא מנסה להפנותם מהקדושה לטומאה. האמת היא, שהחצי השני בצמד של לבן היא אמו של יעקב – רבקה, שהתורה מדגישה פעמים רבות את היותה – "אחות לבן הארמי". וכך, מדור לדור עוברים הכוחות המקבילים, לבן ורבקה, יעקב ועשיו.
אולם, למרבה הפלא, בסוף הפרשה מתחולל מהפך – לבן הולך לדרכו, ואילו יעקב זוכה בכל הכוחות, ןמעתה כל ילדיו טהורים וצדיקים, בלי החצי השלילי. לאן נעלם בן זוג השלילי?
התשובה גם היא נעוצה בפרשה – יעקב נושא את שני חלקי הצמד – רחל ולאה. בתחילה חשבו כולם, שרחל הצעירה תתחתן עם יעקב, ואילו לאה תיפול, לא עלינו, בחלקו של עשיו. אלא, שלאה לא ויתרה, ובדרך עקלקלה הצליחה להתחתן עם יעקב, וכך זכה יעקב גם בחלקו של עשיו.
האמת היא, שזכות זו הגיעה ליעקב בזכות מעשיו בפרשת תולדות. יעקב קונה את בכורתו של עשיו, ואף זוכה בברכותיו של עשיו בדרך פתלתלה ומורכבת. כך הופך יעקב ל'דו- פרצופי' (כביכול) הוא גם יעקב וגם עשיו.
המשותף ליעקב ולאה, ששניהם אוחזים בתכונות שהם שליליות בדרך כלל, בדרכים של רמאות, בדרכים המתאימות לעשיו וללבן, ואיתם זוכים בכוחות של עשיו. זהו החידוש הגדול שלהם, הם גואלים תכונות אלו ומפנים אותם לקדושה.
בזכותם, מצטרפים כל חלקי הפזל, והופכים למקהלה של קדושה, עד אשר תתקיים באחרית הימים ההבטחה הגדולה – "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, והייתה לה' המלוכה".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il