ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הַבַּיִת הַשֵּׁנִי לֹא הוּכַן לַהֲשָׁבַת אוֹתָהּ הָאֵיתָנוּת שֶׁל הָאֻמָּה, בִּמְלֹא-הַמּוּבָן. לֹא כּחַ צִבּוּרִי יִשְׂרְאֵלִי הוֹפִיעַ עָלָיו, כִּי-אִם כּחַ שֶׁל יְחִידִים. "הַנִּבְדָּלִים מִטֻּמְאַת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת", שֶׁעַל יָדָם נָתַן ד' נִיר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲמד לְגוֹרָלוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. (אורות, עמ' קי)
הרב מבדיל בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני: תקופת בית המקדש הראשון אופיינה בגילוי מיוחד של עם ישראל במישור הציבורי. בתקופה זו עם ישראל היה עצמאי. בימי דוד ושלמה- ממלכה אחת. אחר כך התפצלה הממלכה למלכות יהודה ולמלכות ישראל. באותם ימים עם ישראל חי בארץ ישראל, מרכז החיים היה סביב בית המקדש והיו בתוכנו נביאים. לעומת זאת, בתקופת בית שני מעלות אלו לא חזרו לקדמותן. בתקופה זו הופיע הכוח המיוחד של היחידים בישראל, שבמסירות נפש עילאית עלו לארץ ישראל כדי להקים את בית המקדש השני, למרות שרוב עם ישראל נשאר אז בגלות. ימים רבים לא היה שלטון יהודי עצמאי בארץ. אך מאידך, תקופה זו נתנה לעם ישראל את הכוח להתקיים לאורך ימי הגלות הארוכים ללא מערכות לאומיות, ללא ארץ, ללא שלטון, ללא מקדש וללא נבואה.
"נָתַן לָהּ כּחַ רַב וְהֵכִין לָהּ כַּלְכָּלָה רַבָּה, שֶׁתּוּכַל לָשֵׂאת אִתָּהּ גַּם בִּימֵי גָּלוּתָהּ וּנְדוֹדָהּ. גַּם הִכְשִׁיר לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לָבוֹא בְּהַדְרָגָה, עַל-יְדֵי מַהֲלָךְ מְסֻבָּךְ וּמְסוֹבָב, אֶל הַמַּטָּרָה הָעֶלְיוֹנָה"(שם).
הכוח שקיבלה האומה מתקופת בית שני הכשיר את דרכה לגאולה האחרונה.
בתקופת בית שני עם ישראל משפיע על אומות העולם יותר מאשר בתקופת בית ראשון. הרב מסביר (גנזי הראי"ה א, ימי הפורים) שנבואת חגי (ב,ט) "גדול יהיה כבוד הבית האחרון" מכוונת לתקון של אומות העולם; בתקופת בית שני עם ישראל לא הגיע למעלה גבוהה כזו שיוכל לדחות את השפעת אומות העולם עליו אבל הוא היה יכול להשפיע עליהם. תקופת בית שני מתחילה בימי הפורים, שבהם אסתר ניתנה בידי ערל (אחשורוש) , וגם בסוף המגילה היא נשארת אצלו. לעומת זאת, דריווש, בנה של אסתר (על פי מסורת חז"ל- אסתר רבה ח, ג) מאשר את בנין הבית השני, ובית זה מאיר לעולם כולו.
במגילת אסתר (ח,יז) נאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". מעניין הדבר כי דווקא בתקופה זו בה נמצאת האומה בגלות ובמצב מושפל, רבים מאומות העולם רואים את כוחותיה המיוחדים ורוצים להצטרף אליה.
חז"ל לימדונו (במסכת שבת פח, א) כי בימי הפורים קבל עם ישראל את התורה ברצון - "הדר קיבלוה בימי אחשורוש", אחרי שבמעמד הר סיני קיבלו את התורה בכפייה - "כפה עליהם הר כגיגית". קבלת התורה בכפייה באה ללמד אותנו שקבלת התורה הכרחית לעולם ואינה תלויה בבחירתם של בני אדם. אין עולם ללא תורה, והתורה חייבת להתקבל על ידי ישראל (מהר"ל מפראג, אור חדש). קבלת התורה מרצון בימי הפורים מאפשרת גם לאומות העולם הרוצים להתייהד - להצטרף לעם ישראל. לכן אמרו חז"ל: "ליהודים הייתה אורה זו תורה" (מגילה טז, ב). האור של התורה האיר על ישראל והגיע אפילו לאומות העולם (הרב, שם).
כידוע, נבנה בית שני על ידי הרישיון שנתן כורש מלך פרס. מרן הרב זצ"ל בהספדו על הלורד בלפור כותב:
"וכן היה הדבר בכורש. ההצהרה שלו נצחית היתה, היא באה מדבר ה' ועל כן הוא נקרא בגללה גם בשם משיח, 'כה אמר ה' למשיחו לכורש'. אבל כאשר החמיץ, כאשר פעלו עליו האינטריגות לצאת מכשרותו, אז היה גוי ככל הגויים... והפעולה של האמרה המשיחית לא חדלה להמשך גם אחרי שנתחמץ, וסוף כל סוף היתה לנו על ידה תקופה, שגם היא מזהרת ומופיעה לנו לעולם, תקופת הבית השני. וכמו אז כן גם עתה, התוכן ההצהרתי כפי מה שנשאר בתומתו של המנוח לורד בלפור, שעמד למעלה ממדרגתו של כורש ולא נתחמץ, הוא יקום לעד"(מאמרי הראי"ה א, עמ' רנא).
כורש חזר בו מהצהרתו, וכלשון חז"ל "החמיץ". אבל הצהרתו הייתה הבסיס לכל תקופת הבית השני במשך למעלה מארבע מאות שנה. גם "הצהרת בלפור" שלא "החמיץ" היא הבסיס לתחיית ישראל בארצו בתקופתנו. (אמנם,השלטון הבריטי "החמיץ" וניסה לחבל בשיבת ציון, אבל ב"ה לא עלה בידו!)
"הֶאָרָתָם שֶׁל שְׁנֵי הַבָּתִּים, הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וְהַבַּיִת הַשֵּׁנִי גַּם יַחַד, פּוֹגֶשֶׁת כָּעֵת אֶת הַשִּׁיבָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. ....מֵהַתְּקוּפָה הַקַּדְמוֹנִית יִזְרַח בָּהּ הָעז- וְהָעָצְמָה הָאֱלֹהִית, מֵהַמְאֻחֶרֶת – הַבִּסּוּם הַפְּרָטִי וְעִבּוּד הַסִּגְנוֹן הַמְפרָט, וְהַחַיִּים הַבָּאִים בְּעַצְמָם בִּמְקוֹם גִּדּוּלָם יוֹסִיפוּ עוֹד קִנְיָנִים חֲדָשִׁים וּמִתְרַחֲבִים" (אורות עמ' קטז).
ימי בית שלישי יחברו את ההארות של ימי בית ראשון ושני גם יחד, ועוד יוסיפו הארה רחבה חדשה.
ימי הפורים חלים תמיד כחודש ימים לפני חג המצות, ללמדנו על הקשר בין גאולת הפורים לגאולת הפסח, "מסמך גאולה לגאולה" (מגילה ו, ב). מתוך ימי הפורים שהם הבסיס לימי בית שני בהם התגלה הכח הפרטי של עם ישראל, ניתן לעלות לימי הפסח שהם גאולת ישראל הלאומית הכללית הראשונה, שדוגמתה תהיה גם הגאולה האחרונה, "בניסן נגאלו, ובניסן עתידים להיגאל" (ראש השנה יא, ח).
מתוך מגד אדר תשס"ט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










