ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בנת ה'תש"א (1941) כבשו הגרמנים את העיר קלם שבליטא. העיר הקטנה היתה מפורסמת בחיים היהודיים שבה בגלל נוכחותה של ישיבה ידועה שהייתה התגלמות המוסר - כללי האתיקה היהודית בהתנהגות כלפי אלקים ואדם. הגרמנים השמידו את העיר כולה, הוציאו להורג את יהודיה והרגו את תלמידיה ומוריה של אותה ישיבה, שרבים מהם נקברו חיים. שם ובמקומות דומים אחרים נפגש הטוב עם הרשע פנים אל פנים.
בטווח הקרוב נראה היה שעמלק ניצח. ייתכן שתמיד ייראה לנו שהרשע מנצח - ראו את הטרור, רצח העם, ההונאה והצביעות המרושעת בעולמנו היום. אך בטווח הרחוק, הטוב הוא זה שמנצח ומוסיף להתקיים. לרשע יש מחיר כבד, והוא משמיד את כל אלה שעוסקים בו. הניצחונות של עמלק נראים אמנם מרושעים ומקיפים, אך הם זמניים בלבד. התורה מספרת לנו שהקב"ה נלחם בעמלק, כביכול, "מדור לדור". זאת אומרת שבאמת המידה של הזמן והדורות, עמלק ייזכר תמיד כמפסיד הנצחי, כעם המקולל והמתועב ביותר בתולדות האנושות, עם שנדון לגינוי נצחי בבית הדין של הצדק והמוסר.
התורה מצווה עלינו להשמיד את עמלק. על אף שעמלק איננו מזוהה עוד כשבט או כעם מסויים ומשום כך הציווי המילולי למחות את זכרו איננו תקף בימינו, הלקח הגדול שעלינו ללמוד מהמלחמה בכוחות הרשע בכל דרך אפשרית נותר ממשי ואמיתי גם היום, כפי שהיה בימיו של משה רבנו.
אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים מול עמלק. זה המסר שמרדכי מעביר לאסתר כשהוא נתקל בהמן, העמלק של תקופתו. "אם החרש תחרישי בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו". חוסר המעש של אסתר מול המן והמלך עלול להוביל למפלתה שלה. תקינות פוליטית וחנופה יביאו לנו רק שבחים זמניים. בסופו של דבר יבוא התיעוב, בזה אין ספק. בעמלק יש להילחם. אסור להיות נחמדים אליו או לקבל אותו. משום כך התורה מצווה עלינו לזכור את אשר עשה לנו עמלק, לזכור שהוא האויב הנצחי והבלתי מתפשר שלנו. הרשע לעולם איננו נכנע, ולכן גם לנו אסור להיכנע במלחמה שלנו ברשע. הקב"ה מצווה אותנו לזכור את הלקח הזה תמיד. אם נשכח אותו, או חלילה נתעלם ממנו, התוצאות עלולות להיות הרסניות והרות גורל.
הגדולה של מרדכי טמונה בעובדה שהוא הבחין בהמן וזיהה מה הוא באמת כבר בהתחלה, כשאחרים כרעו והשתחוו להמן בתקווה לרכך אותו ואת רשעתו.
"ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". המן היה עמלק, ולעמלק אסור להיכנע. עמלק לא ייעלם רק מפני שאנחנו רוצים בכך. עמלק הוא תזכורת קבועה לכך שהחיים והחירות אינם מובטחים לנו בעולם הזה. התורה מצווה עלינו לזכור שעמלק נחלש - וזה גם הפועל שבו התורה משתמשת לתאר את הניצחון של יהושע על עמלק במדבר סיני, " ויחלוש יהושע את עמלק" - ובכל זאת, הוא תמיד קם מחדש בצורות שונות ובזמנים שונים.
יהודים רבים חשבו שהלקח הצורב מהשואה וממוראותיה יכחיד סוף סוף את האנטישמיות מאירופה אחת ולתמיד. עד כמה תמימה היתה האמונה הזאת אפשר לראות בדורנו ובמצבנו. עמלק הוא "ועידת דרבן" הראשונה והשנייה. עמלק הוא העמדה המתחסדת של ארגוני סיוע שמכנים הגנה עצמית פשע מלחמה. עמלק הוא הסיקור התקשורתי המוטה של האירועים שנוגעים לישראל וליהודים. עמלק הוא איראן ושלוחיה שמטרתם היחידה להשמיד את עם ישראל ומדינתו.
לפיכך התורה מתרה בנו שלא נטעה ולא נתפתה לאדישות כוזבת שאין לה מקום. "זכור את אשר עשה לך עמלק!" גם אם נרצה, עמלק לא ייעלם בעתיד הנראה לעין. בסופו של דבר, עמלק לא רק ייחלש אלא גם יימחה. אך עד שהיום הזה יגיע, שבת זכור תמיד תהיה חלק מלוח השנה היהודי ומחיינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















