ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין בן מסעודה
המדרש מספר שמשה רבנו היה כותב על המשכן ועל הכלים השונים שהיו בו את המילים 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. כשה' ראה זאת הוא שמח, אולם מכיוון שמשה נותר בחוץ, הוא קרא למשה להיכנס למקום הפנימי ביותר - שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. אך המדרש מעורר כמה קשיים.
אם משה לא הצטווה לכתוב את המילים הללו על המשכן והכלים; - מדוע משה הפר את מצוות הבורא וכתב את המילים הללו מדעתו?! בנוסף לכך קשה, שהמקום הפנימי ביותר שנקרא 'לִפְנַי וְלִפְנִים' הוא קודש הקדשים; שרק הכהן הגדול ניכנס אליו - וביום הכפורים בלבד. חז"ל מספרים שמשה רבנו לא היה נכנס לשם אלא רק לחלק המשכן שמחוץ לפרוכת. האם המדרש - שמספר שה' קרא למשה להיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים' - מתעלם ממסורת חז"ל?
מחשבות אדם
המדרש אינו מתכון לומר שמשה עשה דברים שהוא לא הצטווה לעשותם. המדרש מתכוון לומר שמחשבותיו של האדם רשומות באופן נסתר על מעשיו. ידוע שכל פרט וכל כלי במשכן מרמזים לסודות של קשר לעולמות העליונים. משה רבנו שעלה למרום והצטווה שם על המשכן, יכול היה להבין מעצמו רבים מהסודות הללו; והוא יכול היה לכוון אל הסודות הללו בשעת עשיית הכלים. אך כאשר ה' התבונן במשכן והוא ראה את המחשבות שמשה חשב בשעת עשיית המשכן והכלים; ה' ראה שעל כל פרט במשכן רשומה מחשבה פשוטה בלבד - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. המחשבה הזו מעידה על ההתבטלות ועל הענווה של משה. למרות שמשה היה יכול לכוון מדעתו אל סודות עליונים, הוא לא רצה שאישיותו הפרטית תשפיע על המשכן - ואפילו לא באמצעות מחשבה בלבד. המחשבה היחידה שלו היתה לקיים את רצון הבורא - והיא היתה ניכרת ו'רשומה' על כל פרט במשכן.
הפנימיות שבפנימיות
המדרש סיפר שה' ראה זאת וקרא למשה שיכנס 'לִפְנַי וְלִפְנִים'. המדרש אינו מתכוון לומר שמשה נכנס לקודש-הקודשים שרק הכהן הגדול רשאי להיכנס לשם. המדרש מתכוון לומר שה' גילה למשה אחר-כך סודות פנימיים ביותר של המשכן; וההשגות הללו נקראות במשל הזה - 'לִפְנַי וְלִפְנִים'.
ברם, למרות שה' גילה למשה אחר-כך השגות פנימיות ביותר - הכוונה הבסיסית והאמיתית ביותר בעשיית המשכן היא לעשות את ציווי ה'. האנשים והנשים הפשוטים שבנו יחד עם משה את המשכן לא יכלו לשער מדעתם את סודות המשכן; והם בנו את המשכן מתוך הכוונה הפשוטה ביותר - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. משה רבנו התאחד עימם ובנה את המשכן מתוך הכונה הפשוטה והאמיתית הזו - 'כאשר צִוָּה ה' את משה'. אילו משה היה משער מדעתו את סודות המשכן ומכוון אותן בשעת העשיה שלו; הוא היה משיג את מה שנראה לו כ'פנימיות' של המשכן. אך ה'פנימיות' הזו נחשבת ל'חיצונית' ביחס לכוונות 'פנימיות יותר'. דווקא ההתבטלות של משה אל רצונו הפשוט של ה' - היא זו שזיכתה אותו שה' יקרא לו אל אוהל מועד כדי להסביר לו כוונות נוספות ופנימיות יותר של כל פרט ופרט במשכן.
למה ללמוד גמרא?
איך מכינים תה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הלכות שטיפת כלים בשבת
פסח שני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
