ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הננו מתכוננים לגאולת העתיד, לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה: "כי לא בחפזון תצאו" (מאמרי הראי"ה א, עמ' 165).
הרב מבדיל בין גאולה ראשונה לגאולת העתיד. הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, הייתה בחפזון; חפזון השכינה, חפזון ישראל וחפזון מצרים, הכל נעשה בה במהירות. עם של עבדים שכמעט איבד את זהותו קם לתחיה, היה זה פלא שהעולם לא חזה דוגמתו. נס זה נעשה מתוך מטרה להבדיל בין עם ישראל לעמים, עם ישראל הולך ומתקרב לשכינה, ואילו העמים האחרים שקועים באפילה החומרית.
לעומת גאולת מצרים - הגאולה האחרונה היא איטית, מטרתה אינה בריחה מאומות העולם, במהלך הדורות השפענו רבות על העולם למרות שהצרו לנו, וכעת עומדות בפנינו: "שתי מגמות אדירות, המגמה האחת לגמור את המפעל של אורנו הנפלא במלוא התבל, להציג אותה האורה בצורתה היסודית הטהורה" (שם) עלינו לסייע לעמי העולם להתנקות מזוהמת האלילות שדבקה בהם במהלך הדורות. "והמגמה השנית, להסיר מאיתנו בעצמנו את כל אותם הנטיות הזרות, אשר עלו בנו מתוך ההתערבות בין הגויים בכל משך הזמן הארוך של הגלות ותוצאותיה" (שם). עם ישראל גם הוא צריך לנקות את עצמו מהנטיות הזרות שדבקו בו במשך שנות הגלות הארוכה. דווקא הגאולה האיטית -"לא בחפזון"- נחוצה לנו על מנת שנוכל לשאוב כוחות מהמעיין הגדול של גאולת מצרים.
ימי הפסח בדורנו הם הימים המתאימים ביותר להתבונן אל העתיד ומאידך לשאוב כוחות מן העבר. ההתבוננות היא על מהותנו ותפקידנו כלפי אומות העולם.
"משיח יפרש תורת משה, בזה שיתגלה החזון בעולם איך יונקים כל העמים והמפלגות האנושיות את לשד חייהם הרוחניים מהמקור היסודי האחד" (שמונה קבצים א, קעז).
המשיח העומד במרכז הגאולה האחרונה תפקידו להראות לעולם כולו כיצד כל עולמם הרוחני יונק ממקור אחד - מתורת משה, שניתנה לעם ישראל. בפועל עם ישראל בהנהגתו של הגואל יצטרך לגלות סוד זה לכל העמים. גילוי זה לא יטשטש את הייחוד של כל עם:
"ומכל מקום יתאים התוכן לרוח כל אומה ואומה על פי תולדותיה, וכל ענייניה המיוחדים...ומכל מקום הכל יהיה מתאגד ויונק ממקור אחד"(שם).
משה המנהיג שהוציא את ישראל ממצרים, טבע את היסודות לגאולה האחרונה. היסודות טמונים בתורה בצורה נסתרת, ומצויים גם בעצם העובדה שמשה - הסכים ביציאת מצרים שגם גויים יצטרפו לעם היוצא ממצרים:
"משה - יש לו שתי בחינות, מצד עצמו, ומצד טובת עין שלו. הצד המשיחי של משה זאת היא מדת טובת עין שלו, שבשבילה הכניס את הערב רב אל תוך האומה, ומצדה מסתעפות ממנו כל הנשמות כולן, גם של פחותי ערך, וכל הדורות כולם, עם כל ירידותיהם" (שמונה קבצים א, קטו).
הסכמתו של משה שהערב רב יצאו מצרים הייתה ממבט כלל עולמי המאפיין את הגאולה האחרונה, נקודת מבט זו מקיפה גם את הרשעים ופחותי הערך שבתוך עם ישראל. אמנם מהלך זה גרם לקשיים בשנות הנדודים במדבר, אבל משה עשה זאת כדי לקבוע את הייעוד העתידי.
"מצד עצמו שורש הוא רק לתלמידי חכמים, וכל תלמיד חכם הוא ניצוץ ממשה" (שם).
מדרגתו האישית של משה היא התורה, ולכן הקישור אל משה האיש שייך רק לתלמידי חכמים. הרב ממשיך וכותב שישנם תלמידי חכמים שיש בהם את הניצוץ הכפול, גם חיבור אל מדרגתו האישית של משה, היינו אל תלמידי החכמים שבדור, וגם חיבור אל כלל ישראל על כל מדרגותיו,
"ואינם זורקים מתוך דאגתם גם את הרשעים היותר קיצוניים, שהם מצפים לתיקונם" (שם). "לפעמים שני ניצוצות הללו מאירים בבת אחת, ולפעמים אחד נעלם ואחד נגלה. כשהניצוץ העצמיותי נגלה, אז מתגברת היא האהבה לתלמידי חכמים, וכשניצוץ השני של טובת העין נגלה, מתגברת האהבה הכללית של עזוז החסדים" (שם).
(נלע"ד כי אפשר שהרב זצ"ל מדבר מתוך אישיותו הגדולה, בהיותו כידוע, מחובר הן לתלמידי החכמים שבדור והן לכלל ישראל ולכלל בני האדם).
שתי המדרגות האלו הם חיבור של דין וחסד. החיבור לתורה מצד עצמה הוא בבחינת הדין, שכן התורה ניתנה בדין, "כפה עליהם הר כגיגית" (שבת פח), ואילו טובת העין היא מדרגת החסד. דור הגאולה זקוק לתלמידי חכמים האוחזים בשני הכוחות גם יחד. כוחות היונקים מכחו של משה מצד עצמו ותורתו, וגם מהכוחות המחוברים לצד המשיחי של משה.
"האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה... היא דורשת לעולם מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים". (אורות, עמ' קנב)
עם ישראל הוא עם המחובר בשורשו לכלל העמים, אבל כדי שהאידיאלים הגדולים יוכלו להתגלות יש צורך בבסיס של מעשים אשר יגלו את האופי הלאומי המיוחד שלנו. באמצעותה של תורת משה הגיעו מעשים אלו אלינו, ומשה עצמו העביר לנו את הרעיונות האוניברסליים שהם ייעודנו כלפי העולם. עלינו לעסוק בשני התחומים במקביל, כי
"התכונה האוניברסלית ממלאת לעולם את לב עדיני הרוח שבבני האדם, על כן ירגישו מחנק אם יסגירו אותם ברוחם רק בתוך חוג לאומם" (שם).
יציאת מצרים קדמה למתן תורה והיא הגאולה הראשונה שבתוכה טמונים היסודות של הגאולה האחרונה שהיא כולה חסד - חסד ה' לישראל, וחסדו של משה כלפי כל עם ישראל ואפילו כלפי ה"ערב רב שבתוכו. זו היא קריאת הכוון לדורנו דור הגאולה, ומתוך קריאה זו נוכל לגלות את פירושיו המיוחדים של מלך המשיח לתורת משה.
מתוך מגד ניסן תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
