ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הננו מתכוננים לגאולת העתיד, לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה: "כי לא בחפזון תצאו" (מאמרי הראי"ה א, עמ' 165).
הרב מבדיל בין גאולה ראשונה לגאולת העתיד. הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, הייתה בחפזון; חפזון השכינה, חפזון ישראל וחפזון מצרים, הכל נעשה בה במהירות. עם של עבדים שכמעט איבד את זהותו קם לתחיה, היה זה פלא שהעולם לא חזה דוגמתו. נס זה נעשה מתוך מטרה להבדיל בין עם ישראל לעמים, עם ישראל הולך ומתקרב לשכינה, ואילו העמים האחרים שקועים באפילה החומרית.
לעומת גאולת מצרים - הגאולה האחרונה היא איטית, מטרתה אינה בריחה מאומות העולם, במהלך הדורות השפענו רבות על העולם למרות שהצרו לנו, וכעת עומדות בפנינו: "שתי מגמות אדירות, המגמה האחת לגמור את המפעל של אורנו הנפלא במלוא התבל, להציג אותה האורה בצורתה היסודית הטהורה" (שם) עלינו לסייע לעמי העולם להתנקות מזוהמת האלילות שדבקה בהם במהלך הדורות. "והמגמה השנית, להסיר מאיתנו בעצמנו את כל אותם הנטיות הזרות, אשר עלו בנו מתוך ההתערבות בין הגויים בכל משך הזמן הארוך של הגלות ותוצאותיה" (שם). עם ישראל גם הוא צריך לנקות את עצמו מהנטיות הזרות שדבקו בו במשך שנות הגלות הארוכה. דווקא הגאולה האיטית -"לא בחפזון"- נחוצה לנו על מנת שנוכל לשאוב כוחות מהמעיין הגדול של גאולת מצרים.
ימי הפסח בדורנו הם הימים המתאימים ביותר להתבונן אל העתיד ומאידך לשאוב כוחות מן העבר. ההתבוננות היא על מהותנו ותפקידנו כלפי אומות העולם.
"משיח יפרש תורת משה, בזה שיתגלה החזון בעולם איך יונקים כל העמים והמפלגות האנושיות את לשד חייהם הרוחניים מהמקור היסודי האחד" (שמונה קבצים א, קעז).
המשיח העומד במרכז הגאולה האחרונה תפקידו להראות לעולם כולו כיצד כל עולמם הרוחני יונק ממקור אחד - מתורת משה, שניתנה לעם ישראל. בפועל עם ישראל בהנהגתו של הגואל יצטרך לגלות סוד זה לכל העמים. גילוי זה לא יטשטש את הייחוד של כל עם:
"ומכל מקום יתאים התוכן לרוח כל אומה ואומה על פי תולדותיה, וכל ענייניה המיוחדים...ומכל מקום הכל יהיה מתאגד ויונק ממקור אחד"(שם).
משה המנהיג שהוציא את ישראל ממצרים, טבע את היסודות לגאולה האחרונה. היסודות טמונים בתורה בצורה נסתרת, ומצויים גם בעצם העובדה שמשה - הסכים ביציאת מצרים שגם גויים יצטרפו לעם היוצא ממצרים:
"משה - יש לו שתי בחינות, מצד עצמו, ומצד טובת עין שלו. הצד המשיחי של משה זאת היא מדת טובת עין שלו, שבשבילה הכניס את הערב רב אל תוך האומה, ומצדה מסתעפות ממנו כל הנשמות כולן, גם של פחותי ערך, וכל הדורות כולם, עם כל ירידותיהם" (שמונה קבצים א, קטו).
הסכמתו של משה שהערב רב יצאו מצרים הייתה ממבט כלל עולמי המאפיין את הגאולה האחרונה, נקודת מבט זו מקיפה גם את הרשעים ופחותי הערך שבתוך עם ישראל. אמנם מהלך זה גרם לקשיים בשנות הנדודים במדבר, אבל משה עשה זאת כדי לקבוע את הייעוד העתידי.
"מצד עצמו שורש הוא רק לתלמידי חכמים, וכל תלמיד חכם הוא ניצוץ ממשה" (שם).
מדרגתו האישית של משה היא התורה, ולכן הקישור אל משה האיש שייך רק לתלמידי חכמים. הרב ממשיך וכותב שישנם תלמידי חכמים שיש בהם את הניצוץ הכפול, גם חיבור אל מדרגתו האישית של משה, היינו אל תלמידי החכמים שבדור, וגם חיבור אל כלל ישראל על כל מדרגותיו,
"ואינם זורקים מתוך דאגתם גם את הרשעים היותר קיצוניים, שהם מצפים לתיקונם" (שם). "לפעמים שני ניצוצות הללו מאירים בבת אחת, ולפעמים אחד נעלם ואחד נגלה. כשהניצוץ העצמיותי נגלה, אז מתגברת היא האהבה לתלמידי חכמים, וכשניצוץ השני של טובת העין נגלה, מתגברת האהבה הכללית של עזוז החסדים" (שם).
(נלע"ד כי אפשר שהרב זצ"ל מדבר מתוך אישיותו הגדולה, בהיותו כידוע, מחובר הן לתלמידי החכמים שבדור והן לכלל ישראל ולכלל בני האדם).
שתי המדרגות האלו הם חיבור של דין וחסד. החיבור לתורה מצד עצמה הוא בבחינת הדין, שכן התורה ניתנה בדין, "כפה עליהם הר כגיגית" (שבת פח), ואילו טובת העין היא מדרגת החסד. דור הגאולה זקוק לתלמידי חכמים האוחזים בשני הכוחות גם יחד. כוחות היונקים מכחו של משה מצד עצמו ותורתו, וגם מהכוחות המחוברים לצד המשיחי של משה.
"האומה שהאוניברסליות הגמורה טמונה בעומק נשמתה... היא דורשת לעולם מעשים החוקקים יפה את טפוסה בקרבה פנימה, ועליהם חלים בשפע המון אידיאלים נאצלים אוניברסליים". (אורות, עמ' קנב)
עם ישראל הוא עם המחובר בשורשו לכלל העמים, אבל כדי שהאידיאלים הגדולים יוכלו להתגלות יש צורך בבסיס של מעשים אשר יגלו את האופי הלאומי המיוחד שלנו. באמצעותה של תורת משה הגיעו מעשים אלו אלינו, ומשה עצמו העביר לנו את הרעיונות האוניברסליים שהם ייעודנו כלפי העולם. עלינו לעסוק בשני התחומים במקביל, כי
"התכונה האוניברסלית ממלאת לעולם את לב עדיני הרוח שבבני האדם, על כן ירגישו מחנק אם יסגירו אותם ברוחם רק בתוך חוג לאומם" (שם).
יציאת מצרים קדמה למתן תורה והיא הגאולה הראשונה שבתוכה טמונים היסודות של הגאולה האחרונה שהיא כולה חסד - חסד ה' לישראל, וחסדו של משה כלפי כל עם ישראל ואפילו כלפי ה"ערב רב שבתוכו. זו היא קריאת הכוון לדורנו דור הגאולה, ומתוך קריאה זו נוכל לגלות את פירושיו המיוחדים של מלך המשיח לתורת משה.
מתוך מגד ניסן תשס"ט
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
אנחנו בצד של החזקים!
דיני פלסטר בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
