אקטואליה, נוסטלגיה או ציפייה | הרב אלישע אבינר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
מגד ירחים

קטגוריה משנית

1441

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"ההסבה" סביב שולחן הסדר בליל פסח, מה מבקשת היא להביע? לכאורה, התשובה פשוטה: יש בה זיכרון העבר והכרת תודה לה' על הנסים שקרו בעבר. אך תשובה זו אינה מיישבת את הדעת, מפני שלא לכל "דבר" שהיה בעבר, יש ערך נצחי המחייב את זכירתו. את העבר חשוב לזכור רק כאשר הוא משמעותי בהווה, כל עוד הוא אקטואלי. "זיכרון" לעבר שאיבד את משמעותו האקטואלית, הוא נוסטלגיה בלבד. לאור הנחה זאת, עלינו לבחון את מהות יציאת מצרים עבורנו - האם משמעותה אקטואלית או שמא הוא עבר שחלף והלך לו?
"יציאת מצרים" פתחה לפני אלפי שנים בפני עם ישראל את השער אל החירות, אבל אחריה באו תהפוכות רבות על בני עמנו אשר שללו אותה לכאורה, מאיתנו. אחרי שיצאנו ממצרים ונכנסנו לארץ ישראל, גלינו פעמיים מארצנו. תולדותינו מורכבות מגאולה וגלות הבאות לסירוגין: שעבוד מצרים - גאולת מצרים; גלות בבל - שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה; גלות רומי - ושיבת ציון הנוכחית. לכאורה, כל ההישגים של יציאת מצרים, נמחקו עם התרחשותן של הגלויות. במיוחד נכון הדבר בעניינה של הגלות האחרונה שארכה כאלפיים שנה. תובנה זו הכבידה על קיום ליל הסדר במיוחד בשעות קשות בהיסטוריה היהודית. שהרי ליהודים אשר סבלו והתענו בגלות, ולא היו בני חורין, היה קשה להרגיש את המשמעות האקטואלית של יציאת מצרים. עבורם, התחלפה גלות מצרים בגולה אחרת - גולת ספרד או גולת גרמניה, על כן הם שאלו את עצמם מה הטעם להסב בליל הסדר ולהודות לה' על יציאת מצרים, אם עתה חזרנו להשתעבד שעבוד קשה? הד לתהיות אלו מצאנו בכתבי המהר"ל: "יש מקשים מה הועילה לנו היציאה ממצרים, הרי אנו משועבדים בשאר מלכויות, מאי שנא [= מה ההבדל] מלכות מצרים משאר מלכויות?!" (גבורות ה'. פרק סא 61). את זהותם של ה"יש מקשים" אין המהר"ל מגלה לנו, אך סביר להניח שקושיה זו מבטאת רחשי לב של רבים בתקופת הגלות המרה.
כדי לצאת מן המבוך הזה, הוצעו כמה "דרכי מילוט", ביניהם: הפניית המבט מן העבר אל העתיד. שכן אם העבר חלף, הרי ניתן להתמקד בעתיד ולהפנות את המבט אל הציפייה, אל לשון חתימת הסדר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ליל הסדר הופך, אם כן, ללילה של כמיהה לחירות, לעתיד טוב יותר. ומאחר שמושג החירות כולל בתוכו מרכיבים שונים שטרם הושגו, מצאו רבים, גם בימינו, משמעות אקטואלית לליל הסדר - בכמיהה לחירות מלאה; רוחנית, נפשית, מדינית, סוציולוגית, פסיכולוגית, בתפילה לפדיון שבויים (חיילי צה"ל ויהודים בארצות ערב), ועוד ועוד. אחרים, הוסיפו לליל הסדר משמעויות אוניברסאליות, כגון: גאולת האנושות מכל שעבוד, הפסקת כל סוג של דיכוי והחזרת כל הזכויות שנשללו. הדגש עבר מ"חופש מ.. ."ל"חופש אל.. ." (מונחים שפיתח הפסיכולוג אריך פרום).
למרות כל האמור, עלינו לשאול את עצמנו האם באמת עיקרו של ליל הסדר הוא בכמיהה אל העתיד? האין המשמעות הפשוטה והבסיסית של פסח בהודיה לה' על ניסי העבר?! האין בהטיית המשקל מהעבר אל העתיד ביחס למשמעותו של החג סילוף משמעותו המקורית? ! הרי עיקרה של ההגדה עוסקת בעבר, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". גם הגנוּת וגם השבח מתייחסים לעבר! אם עיקרו של החג הוא העבר, שוב צצה ועולה שאלת המהר"ל: "מה הועילה לנו היציאה ממצרים, הרי אנו משועבדים בשאר מלכויות, מאי שנא [= מה ההבדל] מלכות מצרים משאר מלכויות?!".
על כך משיב המהר"ל: "ודברי הבאי הם [= דברי הבל הם]. כי כאשר יצאו ישראל ממצרים קיבלו את הטוב בעצם עד שהיו ראויים להיות בני חורין מצד עצם מעלתם. ודברי מקרי לא יבטל דבר עצמי כלל, כי עדיין על ישראל המעלה הזאת שהם בני חורין בעצם, עם שעבוד במקרה..." (שם). המהר"ל מבחין בין המהות לבין התופעות המקריות. ביציאת מצרים הוגדרה מהותנו - מהות של בני חורין. מהות זו נקבעה בנפשנו, ומאז ועד עתה יש לנו תודעה פנימית של בני חורין, שכל הגלויות לא יכלו לעקור. מכוח אותה חירות פנימית, החזקנו מעמד בגלות הארוכה, לא התייאשנו, לא ויתרנו, לא נשברנו, אלא ייחלנו לגאולה, לקיבוץ גלויות, לבנין ירושלים ולצמח דוד. ועל כן הצלחנו לשרוד אלפי שנות גלות, לחלוף על פניהן ולשוב לציון. מהות זו גם נחרתה בדפי ההיסטוריה, של עם ישראל. ביציאת מצרים, הקב"ה הקנה לעם ישראל את " הטוב בעצם עד שהיו ראויים להיות בני חורין מצד עצם מעלתם". ההנהגה האלוקית את ההיסטוריה, העניקה לנו ביציאת מצרים את החירות הלאומית וסופה להוביל אותנו אליה. אמור מעתה כי הגלויות הן "מקרה", משברים חולפים, נפילות זמניות. דינה של הגלות הוא ככל מקרה - סופה לחלוף ולעבור. כדרך שכותב המהר"ל בפרק הראשון של ספרו "נצח ישראל": "הגלות בעצמה היא ראיה והוכחה ברורה על הגאולה". מדוע? מכיון שהגלות היא חריגה מהסדר הראוי - עם ישראל עצמאי בארצו - וכל חריגה מהסדר לא תתמיד, מפני שהטבע לא משתנה. ומתי כל זה נקבע? מתי נקבע ה"טבע" הזה? ביציאת מצרים! לכן, גאולת מצרים איננה עבר נוסטלגי, שנמחק על ידי יציאתנו לגלות אלא הווה חי ופועל, שדוחף אותנו אל הגאולה, אל החירות הרוחנית והלאומית המלאה.בעת שאנו מסבים לשולחן הסדר ועוסקים ביציאת מצרים, איננו משתתפים בזיכרון אירוע מהעבר הרחוק שתהפוכות היסטוריות רוקנו אותו מכל תוכן, אלא מצויים אנו בתוכו של אירוע אקטואלי הממשיך להשפיע עלינו, על נפשנו ועל ההיסטוריה שלנו העכשווית.
מרן הראי"ה קוק זצ"ל כותב שאת תולדות עם ישראל אין לראות כבנויים מפרקים-פרקים, פרקי גאולה ופרקי גלות המנטרלים זה את זה, אלא כתהליך רציף עם עליות ומורדות. ראשיתו של התהליך ביציאת מצרים, סיומו - בגאולת העתיד.

"הגאולה נמשכת היא והולכת. גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת, פעולת היד החזקה והזרוע הנטוייה, אשר החלה במצרים והיא פועלת את פעולתה בכל המסיבות" (אורות, עמ' מד). "זרוע נטוייה",

המתאר את המעורבות האלוקית ביציאת מצרים, מפרש הרב (בספרו עולת ראיה,) כדחיפה אלוקית מתמשכת לקידום הגאולה שהחלה ביציאת מצרים. הזרוע האלוקית נטוייה על פני כל הדורות, על פני כל ההיסטוריה הישראלית, להוביל את הגאולה - שניצניה הראשונים החלו להופיע ביציאת מצרים ¬- אל יעדה הסופי. הזרוע האלוקית דוחפת את גאולת מצרים להגיע לקו הגמר שלה: גאולת העתיד.
בניגוד לתפיסה הרואה בגאולת העתיד יחידה עצמאית, שמתחילה בסוף הגלות האחרונה, רואה הרב את כל ההיסטוריה של עם ישראל כתהליך רצוף אחד שיש בו עליות וירידות, ולא שרשרת שברים. אל העלייה האחרונה נגיע מכוח העלייה הראשונה, הממשיכה לפעול עלינו. "אנכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצרים" - "המעלך" בלשון הווה. "העלייה ממצרים לא נפסקה... ועל כן היא תמיד פועלת, פועלת עליה, על כל הנשמות השייכות לה, ואין גבול לעלייה, ואין קץ לרוממות השאיפה".(עולת ראיה חלק א, עמ' רכ).
לסיכומו של ענין, חג הפסח איננו חג העבר, אין בו התרפקות נוסטלגית אל ימים שחלפו להם ואינם, אלא זהו חג ההווה, העולה אל העתיד. חג העלייה המתמדת שלנו,"ואין גבול לעלייה ואין קץ לרוממות".

מגד ירחים

הרב אלישע אבינר

ראש הכולל בישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים.

14 דק'
השקת "משנת הרב"
הנבואה במשנת הרב
ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'
כ"ב אדר א תשנ"ב
פורים בראי דורנו
ר"ח אדר במוסדות החינוך
כ"ה בשבט תשס"ב
57 דק'
מצוות לימוד תורה
היחס בין לימוד וידיעת התורה
ערב שבועות תשס"ב
59 דק'
נושאים שונים
סמכות החכמים בדורנו
כ"ב תמוז תשע"ט

מגד ירחים

מגד ירחים
בקשת האני העצמי
גליון מס' 156
הרב זאב קרוב | אלול תשע"ב
מגד ירחים
רצון ה'
גליון מס' 112 בהוצאת "בית הרב"
הרב בניהו ברונר | שבט תשס"ט
מגד ירחים
מבט - מְשַנה מציאות
הרב יוחאי רודיק | חשוון תשע"ג
מגד ירחים
מגד ירחים חודש שבט תשע"ט
רבנים שונים | שבט תשע"ט

מגד ירחים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
אמונת עיתך
מצבים מיוחדים בטבילה – חלק א
באדיבות מכון התורה והארץ
רבנים שונים | תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב אורי שרקי
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב חנן פורת ז"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו