ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
כל האמצעים המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה מורגשת בו" (אורות התשובה פ"ו ז).
התורה קדמה לעולם. התורה היא תכנית היעוד של הבריאה כפי שמובא במדרש: "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא מדעת אומן, והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פשפשין, כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם " (בראשית רבה פ"א). כשעומדים לבנות בנין אין בונים אותו תחילה ורק אחר כך מחליטים מה תהא מטרתו, אלא תחילה קובעים את יעוד המבנה ובהתאם לכך מתכננים את צורתו ותכולתו ועל פי התרשימים הללו בונים את המבנה. כך נהג הקב"ה עם עולמו, תחילה קבע את מטרת הבריאה ויעודה, אותם רשם הקב"ה בתורתו, ועל פיה ברא את העולם. ממדרש זה אנו למדים שהיו שני שלבים בבריאה: א. שלב התכנית ("מביט בתורה") ב. שלב ההגשמה ("ובורא את העולם") נשאלת השאלה האם הבריאה בהתגשמותה תואמת את התכנית המקורית של הבריאה או שקיים פער בין התכנית להגשמה, כמאמר: "בתחילה עלה במחשבה לבראותו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין" (רש"י בראשית א א).
אין זו הדוגמא היחידה לפער שבין התכנית המקורית של הבריאה להגשמתה בפועל. דוגמא נוספת לפער הזה בין התכנון להגשמה בבריאה הוא "טעם העץ וטעם פריו".שהרי מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות כטעם פריו (ככתוב: " עץ פרי עושה פרי ") והיא לא עשתה כן אלא "ותוצא הארץ עץ עושה פרי " ולא "עץ פרי". גם כאן אנו רואים שההגשמה אינה כמו התכנון. את הסיבה לפער הזה מסביר מרן הראי"ה בספרו "אורות התשובה" (פ"ו ז): "מתחילת הבריאה ראוי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. כל האמצעים (העץ) המחזיקים איזו מגמה רוחנית גבוהה כללית ראויים היו להיות מוחשים באותו הגובה והנועם שעצם המגמה (הפרי) מורגשת בו כשאנו מצירים אותה (כך הייתה צריכה הבריאה להיות לפי התכנית הראשונה שלה). אבל טבע הארץ, התנודדות החיים ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגידול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם".
החלוקה הזו של אמצעים ומטרה אינה רק בעץ ובפריו, היא קיימת בכל תחומי החיים, ואנו מכירים אותה מקרוב גם בעונות השנה. התורה חילקה את עונות השנה: "כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקור וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח כב) ובחלוקה הזו אנו מוצאים את האמצעים (החורף והזרע) והמטרה (הקיץ והפרי). תקופת החורף המתחילה בחודש מר-חשון היא התקופה בה אדם משקיע, חורש, זורע ומשקה מבלי שיקבל מיד תמורה לעמלו. בתקופה הזו זמן החושך מרובה מזמן האור, היום קצר והלילות ארוכים. נוסף להם הגשמים והרוחות, הסופות והקור מאלצים את האדם להסתגר בביתו, ולא לחינם אמר דוד מלכנו: "הזורעים בדמעה" מה שמחזיק את האדם היא האמונה, כמו שנאמר בירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע" (תוס' שבת לא א), והיטיב לתאר אותה ידידי הרב עוזי קלכהיים זצ"ל, בספרו "באר מגד ירחים" על חודש "מר-חשון": "הנה עברו ביעף החגים, וגם הקיץ כבר חלף עבר לו, ונכנסים אנו עתה אל החורף עם הצפיה הדרוכה לברכת הגשמים. בינתיים נושרים העלים אחד אחד, ונופלים שרועים על האדמה היבשה והצחיחה, וממעל - השמים האפורים, מתחברים ומתקשרים בעננים. הנה החושך אשר יכסה ארץ הולך ומתגבר בעקבות התקצרות הימים. תקופת הסתיו במעטה עלי השלכת מעוררת בנו את תחושת ההפסד והכליה... וכאן בא פתגמו של מרן הרב 'כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים' כדי לרוממנו ולהאיר את דרכנו". ואכן התקופה הזו היא תקופה רדומה ולא לחינם אין בה כל חג מן התורה. לעומת זאת בקיץ מתחילה עונת הקציר באה השמחה ככתוב: "ברנה יקצורו". עונה זו היא עונת הפרי ולכן בעונה הזו קבעה התורה את כל חגיה: בניסן - פסח חג הקציר, בסיון - שבועות חג הביכורים, בתשרי- סוכות חג האסיף.
זהו המצב הקיים היום אבל לעתיד לבוא ייסגר הפער הזה של העץ ופריו, כמו שכתב מרן הראי"ה: " כל פגם סופו לתיקון, על כן מובטחים אנו בברור שיבואו ימים שתשוב הבריאה לקדמותה וטעם העץ יהיה כטעם הפרי, ואורחות החיים המעשיים לא יהיו גורמים לחוץ (לשון חציצה) בעד הנועם של האור האידיאלי". מגמה זו אנו רואים גם בעונות השנה וגם במהלך ההיסטוריה שהחלו לזלוג חגים ומועדים גם לעונת החורף, חג החנוכה, ט"ו בשבט וחג הפורים. אמנם חודש מר-חשון נשאר עדיין "יתום" ואין בו כל אירוע של חגיגות, אבל בתיקון הכללי גם החודש הזה שזורעים בו בדמעה יהפך לששון ולשמחה ונסו יגון ואנחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
