ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אורות ישראל המבואר
- פרק ב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
על ידי תוספת שפע רוח הקודש באומה, יתגדל הקשר שיש בין הפרטים אל הכלל.
שני הסעיפים מבארים מהו הדבר שיכול ליצור את ההזנה ההדדית בין היחיד לכלל - איך זה יכול לבוא לידי ביטוי?
דברנו שזה יכול לבוא לידי ביטוי במוסר, בטוב ...
במסילת ישרים הצד של הקשר בין היחיד לבין הכלל מופיע במידת החסידות. מידת החסידות של המסילת ישרים היא היכולת לעשות טוב משום אהבת הטוב. זה מה שמביא את האדם לעשייה לפנים משורת הדין. המדרגה של חיבור לכלל אצל המסילת ישרים קשורה לא למחויבות הבסיסית של האדם למעשיו אלא ליכולתו לתרום לאחרים ובכללם לרומם את הכלל. אולם בדברי הרב לעיל מצאנו שהקשר עם הכלל תלוי בראש ובראשונה במדרגה המוסרית הבסיסית. כאן בפסקאות אלו הרב מבאר שהקשר בין היחיד לכלל לא נוגע רק למדרגה הבסיסית של היותו מוסריים אלא הוא גם משפיע ומופיע בעיקר במדרגת רוה"ק.
מה זה רוה"ק לא מוסבר פה. כדי לדעת מה זה, צריך להיות במדרגה הזו. אנו יודעים שמדרגת רוה"ק מורכב משני דברים:
הקודש - הופעת דבר לא בכלים מוגבלים, כלי העוה"ז לא מצליחים להגביל אותם.
רוח הקודש - הופעה שיש בה כח התעלות וגודל.
לעוה"ז יש שני מגבלות: א. יש בו כלים.
ב. יכולת התפתחות הכלים מוגבלת.
בהופעת רוה"ק - ע"י תוספת שפע רוה"ק באומה יתגדל הקשר בין הכללים לאומה. למה הכוונה? האם זה תוספת בכלל או בפרט?
פסקה ח' מבארת ומפרשת את סעיף ז' מתי ואיך זה מופיע.
יש בכלל עוצמות של יכולת הופעה ע"י כלים שלא מהעוה"ז. באומה הישראלית יש רוח שנסוכה על האומה - של עשיית דברים שמעל ההגיון.
תוספת הקשר בין הכללים לפרט, הוא דו כיווני והדברים יבוארו בפסקה הבאה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.



















