ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אין כל ספק שבין מרכיבי המשכן, חשיבותם וקדושתם של הארון, המנורה, המזבחות וכו' גדולה יותר מקדושת היריעות, המסך והדומה להם. אבל בנשיאת הדברים - הגם שבני קהת עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו - יכול העוסק ביריעות ובמסך להתעלות לאותה דרגה של נושאי הארון, ועל כן: נשא את ראש בני גרשון גם הם. אין חשיבותם נופלת בזה שבחלקם נפל נשיאת = הובלת המסך והיריעות.
יש גם מקום למחשבה: בני קהת זכו אמנם בנשיאת כלי המשכן הפנימיים, אשר בהם ועליהם נעשית עבודת הקדש היום יומית, אבל הם באים אל המוכן. לא הם אורזים את הדברים לא הם המפרקים והמעמידים אותם אח"כ, דבר דבר על מקומו. היא נעשית ע"י אהרון ובניו. לעומתם בני גרשון, הם המפרקים את המשכן לפני המסע והם המקימים אותו בחניה, דבר שחשיבותו מרובה. משה בכבודו ובעצמו עסק בפרוקו ובהקמתו מכ"ג אדר עד ר"ח ניסן, בו הוקם סופית. אכן נשא את ראש בני גרשון גם הם.
(התשנ"א)
"נשא את ראש בני גרשון"
לפחות שני דברים מחייבים תשומת לב ביחס למנינם של בני גרשון: א) הדבור המיוחד. בדבור אחד נצטוו על מנינם של הלויים כשהחליפו את הבכורות, ואילו בכניסתם לעבודה - דבור מיוחד לנשיאת ראש בני קהת ודבור מיוחד לנשיאת ראש בני גרשון. לבני מררי לא בא דבור מיוחד. ב) ההדגשה "גם הם" מה באה ללמדנו.
תשומת הלב שלנו נתונה גם להבדלים שבין המספר הכללי של כל משפחה ומשפחה, ובין מספר הנכנסים לעבודה: קהת המספר הכללי 8600 והנכנסים לעבודה 2750, קצת פחות משליש, גרשון המספר הכללי 7500 והנכנסים לעבודה 2630 קצת יותר משליש. מררי המספר הכללי 6200, הנכנסים לעבודה 3200 קצת יותר מחצי. הוי אומר: קהת וגרשון - לא כל אלה שהיו מבני שלושים עד בני חמישים ראויים היו לעבודה, בני קהת - בגלל תפקידם המיוחד, נשיאת הארון, הדורש זהירות מיוחדת ובכתף ישאו, אמנם הארון נושא את נושאיו כשהם ראויים לכך. על כן בא ציווי מיוחד על דרך בחירתם. בני גרשון עבודתם לא חייבה בכתף ישאו, דרך בחירתם היתה שונה מזו של קהת ועל כן בא צווי מיוחד על דרך בחירתם הם.
ואולי לזה התכוון רש"י ז"ל בפרשו "גם הם - כמו שציויתיך על בני קהת" - לברור את הראויים לכך, כי עליהם היה להקים את המשכן ולפרקו בשעת המסעות, בני מררי - כל אלה שמבני שלושים ומעלה נכנסו לעבודה ללא בירור מיוחד.
(התשנ"ז)
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל
חַג הַשָּׁבוּעוֹת מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
