ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אין כל ספק שבין מרכיבי המשכן, חשיבותם וקדושתם של הארון, המנורה, המזבחות וכו' גדולה יותר מקדושת היריעות, המסך והדומה להם. אבל בנשיאת הדברים - הגם שבני קהת עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו - יכול העוסק ביריעות ובמסך להתעלות לאותה דרגה של נושאי הארון, ועל כן: נשא את ראש בני גרשון גם הם. אין חשיבותם נופלת בזה שבחלקם נפל נשיאת = הובלת המסך והיריעות.
יש גם מקום למחשבה: בני קהת זכו אמנם בנשיאת כלי המשכן הפנימיים, אשר בהם ועליהם נעשית עבודת הקדש היום יומית, אבל הם באים אל המוכן. לא הם אורזים את הדברים לא הם המפרקים והמעמידים אותם אח"כ, דבר דבר על מקומו. היא נעשית ע"י אהרון ובניו. לעומתם בני גרשון, הם המפרקים את המשכן לפני המסע והם המקימים אותו בחניה, דבר שחשיבותו מרובה. משה בכבודו ובעצמו עסק בפרוקו ובהקמתו מכ"ג אדר עד ר"ח ניסן, בו הוקם סופית. אכן נשא את ראש בני גרשון גם הם.
(התשנ"א)
"נשא את ראש בני גרשון"
לפחות שני דברים מחייבים תשומת לב ביחס למנינם של בני גרשון: א) הדבור המיוחד. בדבור אחד נצטוו על מנינם של הלויים כשהחליפו את הבכורות, ואילו בכניסתם לעבודה - דבור מיוחד לנשיאת ראש בני קהת ודבור מיוחד לנשיאת ראש בני גרשון. לבני מררי לא בא דבור מיוחד. ב) ההדגשה "גם הם" מה באה ללמדנו.
תשומת הלב שלנו נתונה גם להבדלים שבין המספר הכללי של כל משפחה ומשפחה, ובין מספר הנכנסים לעבודה: קהת המספר הכללי 8600 והנכנסים לעבודה 2750, קצת פחות משליש, גרשון המספר הכללי 7500 והנכנסים לעבודה 2630 קצת יותר משליש. מררי המספר הכללי 6200, הנכנסים לעבודה 3200 קצת יותר מחצי. הוי אומר: קהת וגרשון - לא כל אלה שהיו מבני שלושים עד בני חמישים ראויים היו לעבודה, בני קהת - בגלל תפקידם המיוחד, נשיאת הארון, הדורש זהירות מיוחדת ובכתף ישאו, אמנם הארון נושא את נושאיו כשהם ראויים לכך. על כן בא ציווי מיוחד על דרך בחירתם. בני גרשון עבודתם לא חייבה בכתף ישאו, דרך בחירתם היתה שונה מזו של קהת ועל כן בא צווי מיוחד על דרך בחירתם הם.
ואולי לזה התכוון רש"י ז"ל בפרשו "גם הם - כמו שציויתיך על בני קהת" - לברור את הראויים לכך, כי עליהם היה להקים את המשכן ולפרקו בשעת המסעות, בני מררי - כל אלה שמבני שלושים ומעלה נכנסו לעבודה ללא בירור מיוחד.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
