ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
אין כל ספק שבין מרכיבי המשכן, חשיבותם וקדושתם של הארון, המנורה, המזבחות וכו' גדולה יותר מקדושת היריעות, המסך והדומה להם. אבל בנשיאת הדברים - הגם שבני קהת עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו - יכול העוסק ביריעות ובמסך להתעלות לאותה דרגה של נושאי הארון, ועל כן: נשא את ראש בני גרשון גם הם. אין חשיבותם נופלת בזה שבחלקם נפל נשיאת = הובלת המסך והיריעות.
יש גם מקום למחשבה: בני קהת זכו אמנם בנשיאת כלי המשכן הפנימיים, אשר בהם ועליהם נעשית עבודת הקדש היום יומית, אבל הם באים אל המוכן. לא הם אורזים את הדברים לא הם המפרקים והמעמידים אותם אח"כ, דבר דבר על מקומו. היא נעשית ע"י אהרון ובניו. לעומתם בני גרשון, הם המפרקים את המשכן לפני המסע והם המקימים אותו בחניה, דבר שחשיבותו מרובה. משה בכבודו ובעצמו עסק בפרוקו ובהקמתו מכ"ג אדר עד ר"ח ניסן, בו הוקם סופית. אכן נשא את ראש בני גרשון גם הם.
(התשנ"א)
"נשא את ראש בני גרשון"
לפחות שני דברים מחייבים תשומת לב ביחס למנינם של בני גרשון: א) הדבור המיוחד. בדבור אחד נצטוו על מנינם של הלויים כשהחליפו את הבכורות, ואילו בכניסתם לעבודה - דבור מיוחד לנשיאת ראש בני קהת ודבור מיוחד לנשיאת ראש בני גרשון. לבני מררי לא בא דבור מיוחד. ב) ההדגשה "גם הם" מה באה ללמדנו.
תשומת הלב שלנו נתונה גם להבדלים שבין המספר הכללי של כל משפחה ומשפחה, ובין מספר הנכנסים לעבודה: קהת המספר הכללי 8600 והנכנסים לעבודה 2750, קצת פחות משליש, גרשון המספר הכללי 7500 והנכנסים לעבודה 2630 קצת יותר משליש. מררי המספר הכללי 6200, הנכנסים לעבודה 3200 קצת יותר מחצי. הוי אומר: קהת וגרשון - לא כל אלה שהיו מבני שלושים עד בני חמישים ראויים היו לעבודה, בני קהת - בגלל תפקידם המיוחד, נשיאת הארון, הדורש זהירות מיוחדת ובכתף ישאו, אמנם הארון נושא את נושאיו כשהם ראויים לכך. על כן בא ציווי מיוחד על דרך בחירתם. בני גרשון עבודתם לא חייבה בכתף ישאו, דרך בחירתם היתה שונה מזו של קהת ועל כן בא צווי מיוחד על דרך בחירתם הם.
ואולי לזה התכוון רש"י ז"ל בפרשו "גם הם - כמו שציויתיך על בני קהת" - לברור את הראויים לכך, כי עליהם היה להקים את המשכן ולפרקו בשעת המסעות, בני מררי - כל אלה שמבני שלושים ומעלה נכנסו לעבודה ללא בירור מיוחד.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
