ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
אם הוא רואה את עצמו כ"אנוכי עפר ואפר" ואת זולתו "כי בצלם אלקים עשה את האדם" - אין לך ברכה גדולה מזו. אבל, כשהוא רואה בעצמו צלם אלקים, בגדר "אעלה על במתי עב אדמה לעליון", ואת זולתו כעפר ואפר - אין לך קללה גדולה מזו.
כי מהו שורש הרע בעולם אם לא ההערכה העצמית המופרזת של האדם, האמונה היתרה בכוחות עצמו ויצר ההתנשאות על אחרים. ומתוך גישה זו הוא מסתכל על זולתו ורואה אותו כנחות דרגה. שלש המדות המגונות הקנאה התאוה והכבוד שמוציאות את האדם מן העולם, שורש אחד להם, הרודף אחר הכבוד, אכול תמיד קנאה, ומלא תאווה לכל דבר כדי להבליט את עצמו. הרואה רק את ה"אנוכי" העצמי, אינו מסוגל להגיע לאהבת הזולת, לאהבת ישראל.
וזהו מה שאמרנו, בראיית ה"אנוכי" - סוד הברכה והקללה.
(התשמ"ח)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
כשם שבני אדם שונים בדעותיהם כך גם שונים הם בראייתם, העין היא הרואה אבל הלב הוא הקובע את היחס לדברים, ומה שבעיני האחד נראה טוב ויפה עלול בעיני חברו להיראות כרע ומכוער.
כך הם הדברים בעניינים חמריים=גשמיים שהעין הטבעית רואה אותם, על אחת כמה וכמה בעניינים רוחניים שלא העין הטבעית היא הרואה והדברים מסורים לראיית הלב. ובבוא התורה לדבר על ההצלחות והפגעים הנוגעים לחיי הציבור ולכלל האומה, הרי היא פונה לכל אחד ואחד - "ראה" - אתה כיחיד בצורה שאתה רואה ובדרך שלבך מבין, את אשר עומד לפניך לא כיחיד, אלא אשר עומד "לפניכם" ככלל. מה אתה יכול וצריך לתרום כדי שהחיים הציבוריים יהיו מלאי תוכן רוחני, וממה אתה צריך להימנע כדי למנוע פגעים בחיי הכלל. מהי תרומתך לשגשוג כלכלי ואיך למנוע התדרדרות והאטה משקית. "ראה" את עצמך כבונה את ה"לפניכם".
הברכה והקללה שני פנים להם. יש ודבר אשר עבור האחד הוא ברכה, עבור השני עלולה להיות קללה. ויש דבר שהוא ברכה לכל. לפיכך עלינו לראות ולכוון את אורחות חיינו שהברכה לאחד תהיה ברכה לכל.
(התשנ"ו)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
גם בצורה וגם בזמן מרובה מדה טובה ממדת פורענות. בצורה - "פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי", ובזמן - "את הברכה אשר תשמעון" "והקללה - אם לא תשמעון". את הברכה הקב"ה מקדים ונותן, לאפשר לנו לקיים מצוותיו "אשר תשמעון" והקללה - מאחרה הקב"ה עד כמה שנראה לו "זכות תולה".
ורבותינו ז"ל העמיקו חשוב על דברי הכתוב: "מי הקדימני ואשלם לו" - מי קיים מצות מלה לפני שנתברך בבן, מי קבע מזוזה טרם שזכה בבית ומי השחיל ציצית לפני שזכה לבגד, כן כל אשר אנו זוכים לו - מתת אלקים היא המקדים לתת לנו ומאפשר לנו לתת לו - משלו. ואולי רמוז הדבר בדברי איוב לאשתו: "גם את הטוב נקבל מאת אלקים", נהנים ממנו ומתברכים בו, "ואת הרע לא נקבל" האם חשבנו פעם במה זכינו לטוב, כשם שאנו מתלוננים ולא מבינים למה פוגעת בנו הרעה!?
והתורה דורשת מאתנו לראות, להתבונן, "ראה אנוכי נותן" - הקב"ה הוא נותן את הטוב, גם כשעדיין לא מגיע. ויש צורך לא בראיה שטחית של העין, אלא בראיית הלב "ולבי ראה" - לשם מה העניק לנו ברכה!? במה זכינו לה? מה עלינו לעשות בברכה הזאת המוענקת לנו? מה כוונתו ב"אשר תשמעון" אולי עלי להתחלק עם הברכה גם עם אחרים!? יש צורך בראיה מעמיקה בברכה שאנו זוכים, למנוע מאתנו את ה"אם לא תשמעון".
(התש"ס)
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום"
מספר תמיהות על הכרזה זו: א. הדברים נאמרים "היום" ע"י משה, לשם מה יש לחזור עליהם אח"כ על הר גריזים והר עיבל. ב. לפי דברי חז"ל היתה זאת ברית שלישית נוסף על שתי הבריתות בסיני ובערבות מואב. ברית שלישית זו לשם מה היא באה.
ברית סיני היתה עם יוצאי מצרים. היה על כן צורך בברית ערבות מואב עם הדור שיכנס לארץ, תוספת הברית איתם בהיותם בארץ מה היא מוסיפה. והעולה על דעתנו: התורה אמנם ניתנה במדבר, ונתוך כוונה מיוחדת, אבל עיקר קיומה בארץ ישראל ומשום כך דאג משה לברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ. מנהיגותו של משה מקובלת על העם הרואה בו את שלוחו של הקב"ה, הן כתוצאה מקריעת ים סוף: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", והן מההופעה בהר סיני שהקב"ה דאג לכך: "וגם בך יאמינו לעולם". יהושע - העם ראה אותו כמשרת משה, ואף על פי שהקב"ה בחר בו ומשה סמך ידו עליו ונתן מהודו עליו והעמידו "לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה", רצה משה לתת תוקף למנהיגותו על ידי ברית נוספת מיד עם כניסתם לארץ, ברית שמשה מדבר עליה עם העם "היום", שאת תוקפה יביא יהושע לפני העם שהם יראו בו המשך מנהיגותו של משה. כך שאותה אמונה בה' באה לידי ביטוי אצל משה והאמונה במשה - תמשך לפני יהושע.
(התשס"א)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
