ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וכתב החיד"א (שם) ש"אלו ואלו דברי א-לוהים חיים", ולכן כולם נרמזו בכתוב "[בהקריב"ם] א"ש זר"ה" (לפי תוספת שאר הפירושים וכדלעיל). וכתב ה"כלי יקר" [ויקרא י', א' (עיי"ש באורך)] שדברי כולם נרמזו ב"ויקריבו לפני ה' אש זרה" - שהיין הבוער באדם כאש והוה אש זרה, וזהו גם "ויאכלו וישתו" ששתו היין הבוער כאש, וכן מי שאינו נשוי בוער בקרבו אש תאווה זרה, וכשאמרו "מתי ימותו זקני הללו" הרי דיברו לשון הרע שעליו נאמר (משלי כ"ו, י"ח): "כמתלהלה היורה זיקים חיצים", וכן "חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים" (תהלים ק"כ, ד'), וידוע (זבחים פח:; ערכין טז.) שהמעיל מכפר על לשון הרע, והרי לא לבשו מעיל, וגסות הרוח שהביאתם להורות הלכה בפני משה גם-כן היא כאש, כמו שדרשו חז"ל (ויקרא רבה ז', ו'): "היא העולה על מוקדה", כל המתגאה - נידון באש וכו', וחטא העגל גם-כן נעשה על-ידי השלכת הזהב לאש, וכשלא קידשו ידיהם ורגליהם והיו חולין במקום הקודש גם-כן הוה כהקרבת אש זרה, והאש שולטת במקום שאין מים לכבותו. הרי לפנינו שכל חטאיהם שייך לכנותם "בהקריב"ם א"ש זר"ה". עכת"ד. (ועי' בפינת "הבית היהודי", בעמ' 3).
"זכה - 'עזר' - ... 'כנגדו'"
דבר אגדה - מתוק מדבש - מצאנו בסוף ספר "שיבולת הנהר" (קונטרס "שם אליעזר", עמ' קסב) ואלו דבריו: במדרש (ויקרא רבה, כ') נאמר: "מפני מה מתו נדב ואביהו? - מפני שלא נשאו נשים, שנאמר: 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו'". יש לפרש על-פי מה שמובא במדרש (שם): "מפני מה מתו? - מפני שנכנסו מחוסרי בגדים, ומה הו חסרים? - מעיל היו חסרים". והקשה בתשובות הרא"ש: הלוא היו כוהנים הדיוטים ואין צריכים רק ד' בגדים? ואמר הגה"ק מבעלז זי"ע, בהקדם לבאר טעם של הפעמונים בשולי המעיל אשר השמיעו קול בבואו את הקודש (עי' שמות כ"ח, ל"ה), כי הנה בודאי הכהן הגדול בעת שנכנס לקודש הקודשים היה מלא רגשי קדושה וכוונות קדושות בדביקות עזה, וכמו שמבואר בשו"ע (חאו"ח סי' צ"ח) גבי תפילה - שחסידים ואנשי מעשה היו מכוונים בתפילתן עד שהגיעו להתפשטות הגשמיות, ואם-כן קל-וחומר בכהן גדול לבוש הבדים, בעת בואו למקום נורא לפני ולפנים היה בודאי בהתגברות השכלי ובהתפשטות הגשמיות, ואם-כן היה מן המורא שמרוב הדביקות והתקרבות לה' יצא נפשם מרוב התשוקה וחיבה ויתבטל גשמיותם לגמרי, על-כן היה מן הצורך שיהיו על המעיל פעמונים ורימונים אשר השמיעו קול בעת בואו אל הקודש והיו מטרידין את מחשבתו וכוונתו קצת כדי שלא יתדבק לגמרי אל הקדושה. וזו כוונת הפסוק: "ונשמע קולו בבואו אל הקודש ... - ולא ימות" (שם), דהיינו כדי שלא ימות מרוב הדביקות, וכהנ"ל.
וזו כוונת המדרש הנ"ל, שנדב ואביהו מתו "בקרבתם לפני ה'", דהיינו מרוב דביקותם והתקרבותם, ועל זה אמר ש"מעיל היו חסרים", רוצה לומר שהיה חסר להם המעיל עם הפעמונים אשר מטרידים אותם ממחשבתם מכדי שיתדבקו לגמרי.
ובזה יובן גם המדרש הנ"ל כי הנה אצל אישה כתוב (בראשית ב', י"ח): "אעשה לו עזר כנגדו", ומקשה הגמרא (יבמות סג.): אם עזר אינו כנגדו, אך להנ"ל רוצה לומר שאצל אדם יושב על התורה ועבודה ובאהבתה ישגה תמיד ומדבק עצמו לגמרי אל רוחניותו ואינו משגיח על גופו לתת לו צרכיו ואינו עוסק בענייני העולם כלל, ובאמת גם חיי עולם נטע בתוכנו, וכפירוש ה"חתם סופר" שהכוונה היא לחיי העולם הזה, על כן עשה ה' יתברך את האישה אשר מטרידה אותו לפעמים מלימודו ודביקותו ונעשית עזר על-ידי שהיא "כנגדו". וזו הכוונה שמתו נדב ואביהו - על "שלא נשאו נשים" ולא היו מי שיטרידום בעבודתם, והתקרבו אל ה' מאוד ועל-ידי זה כלתה רוחם מרוב הדביקות, ונמצאו ב' מדרשים הנ"ל לכוונה אחת יכוונו.
וכך כתב הנצי"ב מוולאזין ("העמק דבר" - "הרחב דבר" שם): "והמדרש (ב"ר י"ז, ג') ידוע בפירוש רש"י: 'זכה - עזר, לא זכה - כנגדו'. אומנם גם לפי הדרש אינו במשמעות שתהא נבראת כדי לצערו, ואיך משמע בלשון ה' 'עזר כנגדו' שיהא או עזר או כנגדו. אלא הכוונה שהניגוד יהא לעזר. שהרי מי שהוא כעסני ורגזני, אם אשתו תהא עוד מסייעתו לכך, אף-על-גב שבשעת הרוגז הוא נהנה מזה והיא לו לעזר, אבל אחר-כך שסר הרוגז יש לו צער הרבה מזה שהוסיפה אשתו אש ועצים והרי היא כנגדו, מה שאין כן אם תהא מנגדתו מתחילה ותשכך חמתו ותפייס אותו האדם שהוא מרגיז עליו, אף-על-גב שנראית באותה שעה שהיא מנגדתו, מכל-מקום היא העזר האמיתי שאין למעלה הימנו. וכן מי שטבעו ששמח ביותר, וכדומה בכל המידות. ואם-כן הפירוש 'עזר - כנגדו', במה שתהיה מנגדתו - תהיה לעזר. וחז"ל הוסיפו שאם זכה נשאר העיקרו 'עזר' - היינו, במה שהיא מנגדתו מתחילה, ואם לא זכה נשאר העיקרי 'כנגדו' - במה שהיא עזר מתחילה והיא מסייעתו לכל רוח רעה שעוברת עליו, ואין לך 'כנגדו' גדול מזה". עכ"ל.
גמילות חסדים בין איש לאשתו
מה בין מידת החסד של אברהם אבינו ע"ה - מורם ורבם של גומלי חסדים לבין מידת החסד של לוט? אברהם - היה עושה קודם כל חסד עם אשתו - ביתו ואחר-כך עם שאר העולם. על כך דרשו חז"ל (בראשית רבה נ"ח, ט') את הפסוק (משלי כ"א, כ"א): "רודף צדקה וחסד ...", בעוד שתואר זה אינו מוזכר כאשר גמל חסד עם אורחים זרים בהכניסו אותם לביתו, ואילו לוט - היה עושה חסד עם כל העולם חוץ מאשתו [כך שמעתי מאת הראשל"צ הרה"ר לישראל (לשעבר), הג"ר מרדכי אליהו שליט"א].
"הבית הוא בית הספר להתלמד במידת החסד; לפי כללי התורה בצדקה וחסד: כל הקרוב - קרוב קודם. 'עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמים' (בבא מציעא עא.); עני קרוב ועני רחוק - עני קרוב קודם; 'מבשרך לא תתעלם' (ישעיה נ"ח, ז'). והרי אין לך קרוב יותר מאשר האישה - 'אשתו כגופו' (חז"ל). לכן חיוב החסד כלפיה הוא הגדול ביותר. לפעמים רואים תופעה מוזרה - אדם שעושה הרבה חסד במסירות עם כל הפונה אליו, ואילו אשתו מלאה טענות עליו - למה היא אינה רואה את בעל החסד גם בבית. אדם זה חושב בטעות שמצות חסד היא יותר חשובה כלפי זרים, ואינו מבין שעיקר מעלת החסד צריכה להתבטא כלפי אשתו" [הגה"צ רבי חיים פרידלנדר זצוקללה"ה ("וידעת כי שלום אהלך" - סיום - אות א', עמ' סב)].
בענין זה, ראוי להזכיר את דבריו הנוראים של הגה"ק המקובל הא-להי רבינו חיים ויטאל זצוקללה"ה שאמר: "כי מידותיו של אדם נמדדות אך ורק כפי יחסו אל אשתו. כלומר: אדם העוסק בגמ"ח עם המון אנשים, מלוה ונותן, מבקר חולים, מנחם, משמח חתן וכלה וכו' - בודאי ישחק ליום אחרון בבוא עת פקודתו, כי זכויות רבות לו בעשותו חסד. אבל ידע נאמנה, כי בשמיים בודקים איך התנהג עם אשתו, עם גם עימה גמל חסד כל ימיו - אשריו וטוב לו. אך אם אותה הקניט והזניח, בביתו כעס והקפיד ללא רחם, ללא חסד ונשיאות בעול - זה מכריע את דינו, ולא יזכרו לו מאומה מכל חסדיו שעשה עם אחרים!
די בדבר נורא זה לעורר כל חד ואחד, לבלב יהיה טוב-לב מחוץ לביתו וקפדן ורע-לב בתוך ביתו, ומבשרו לא יתעלם!" [הגה"צ רבי שלמה וולבה זצוקללה"ה ("מאמרי הדרכה לחתנים", עמ' 12 - 11)].
הקשבה בזמן של פילוג
האם מותר לפנות למקובלים?
בדיקת קורונה בשבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
