ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
בעקבות המאמר הקודם על עונג שבת ומצוות לימוד התורה בשבת הגיעו מספר תגובות ושאלות. אחת מהן אהבתי יותר בגלל סגנונה המיוחד, שמחייב תשובה ארוכה. ואביאה לפניכם.
שאלה: כבוד הרב "המציא" במאמרו האחרון דין חדש, לפיו מצווה על כל יהודי ללמוד תורה בכל שבת שש שעות לפחות. ובדרך כלל אני מסכים עם מה שאתה כותב "ברביבים", אבל עם כל הכבוד, כשממציאים דינים חדשים, צריכים להביא לדברים מקור.
ייעודה של השבת לימוד תורה
תשובה: דברים אלו מבוססים על מקורות מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים. וכיוון שהם נוגעים לצביונה של השבת ולתשתית החיים של כל יהודי, אביאם בהרחבה.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
263 - עונג שבת אמיתי
264 - עבודה בחול, תורה בשבת
265 - לימוד תורה בשבת
טען עוד
ומן הסתם כאשר אמרו "יום השבת יעשה כולו תורה", התכוונו שילמדו שעות רבות, ולא שיצאו באמירת דבר תורה בבית הכנסת ובתוך הסעודות.
העבודה בארץ ישראל בעלת ערך מפני לימוד התורה של שבת
כיוצא בזה מובא מדרש בספר הטור (סימן רצ): "אמרה תורה לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, כשייכנסו ישראל לארץ, זה רץ לכרמו וזה רץ לשדהו ואני מה תהא עלי? אמר לה: יש לי זוג שאני מזווג לך ושבת שמו, שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בך". והביאו המשנה ברורה (רצ, ה).
ובאמת שאלה גדולה היא, מדוע היו צריכים ישראל להיכנס לארץ ישראל? הרי יכול היה הקב"ה להשאירם במדבר, כדי שילמדו ב'כולל' של משה רבנו ושבעים הזקנים, שום משבר כלכלי לא יפגע בקצבאות, בבוקר יאכלו מן ובערב שליו, בגדיהם ונעליהם לא יבלו, ויעסקו בתורה הקדושה יומם ולילה.
ואע"פ כן נצטוו ישראל להיכנס לארץ, וזו היתה משאת לבם של משה רבנו וישראל להיכנס לארץ הקודש ולחיות בה חיי תורה. כי ידעו שרק דרך חיי המעשה בארץ ישראל יתקדש שמו של הקב"ה בעולמו. ובזה חטאו המרגלים שרצו להישאר במדבר. אלא שהשאלה עדיין נוקבת: ותורה מה תהא עליה? הרי לימוד התורה צריך להיות ברצינות, ואיך אפשר לקיימו תוך כדי העבודות השוטפות?
והנה לא השיבו חז"ל שייעשה לישראל נס ולא יצטרכו לעבוד, כי זה יהיה בעולם הבא, אבל בעולם הזה צריכים לעבוד. אלא השיב הקב"ה שלכך נועדה השבת, שבה ילמדו תורה. וברור מאליו שבכל יום קבעו עיתים לתורה, וכפי שנאמר: "והגית בו יומם ולילה". אלא הכוונה שהלימוד הרציני, שיבסס את ידיעת התורה וחיי התורה, יהיה בשבת. ומובן לכל שאין זה נעשה בכמה פרפראות על שולחן שבת או בשמיעת דרשות קצרות בתפילה.
מחלוקת לגבי צביונו של יום טוב
כידוע, ישנה מחלוקת תנאים לגבי צביונו של יום טוב (ביצה טו, ב, פסחים סח, ב). לדעת רבי אליעזר "אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה". כלומר אף שיש מצווה ביום טוב גם ללמוד תורה וגם לשמוח בסעודות, מכל מקום סובר רבי אליעזר שרשאי אדם שעוסק בתורה לצאת בסעודה כלשהי, וכן מי שעוסק בשמחת הסעודה רשאי לצאת ידי חובה בלימוד כלשהו, שמתקיים בתפילה (פמ"ג, שפת אמת).
ולדעת רבי יהושע "חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש". והלכה כדברי רבי יהושע, כפי שכתבו ראשונים ואחרונים (ומהם: רי"ץ גיאת, ראבי"ה, רי"ד, מאירי, רמב"ם, טור ושולחן ערוך תקכט, א).
בשבת ובחג השבועות לכל הדעות חציו לה' חציו לכם
והוסיפה הגמרא (פסחים סח, ב) שבשבתות ובחג השבועות גם רבי אליעזר מודה לרבי יהושע שחייבים להתענג ולשמוח גם בסעודות. והטעם, כי על השבת נאמר "וקראת לשבת עונג". ובחג השבועות חייבים לשמוח גם שמחה גופנית כי הוא יום שניתנה בו תורה, וכפי שפירש רש"י: "להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שניתנה תורה בו". ועם זאת ברור שלפחות חצי מהיום צריך להיות מוקדש לה', היינו לבית המדרש.
דברי הירושלמי
בירושלמי שבת טו, ג: לדעת רבי חגי, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה..." ולדעת רבי ברכיה "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה". ולאחר הבאת מקורות לשתי הדעות, מסכם הירושלמי: "תן חלק לתלמוד תורה וחלק לאכול ולשתות".
על ההבדל בין תלמידי חכמים לאנשי מעשה
בפסיקתא (רבתי סימן כג) הוסיפו על דברי הירושלמי חילוק חשוב ומפתיע בין תלמידי חכמים לאנשי מעשה. שמה שאמר רבי חייא "לא ניתנה השבת אלא לתענוג" - "אלו תלמידי חכמים, שהם יגעים בתורה כל ימות השבת (השבוע), ובשבת הם באים ומענגים". ומה שאמר רבי חגי "לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה" - "אלו הפועלים, שהם עסוקים במלאכתן כל ימות השבת (השבוע), ובשבת הם באים ומתעסקים בתורה".
וההסבר לכך הוא, שכל ישראל צריכים לקבל את השלמתם ביום השבת, כל אחד לפי מה שחסר לו. והיות והאדם מורכב מגוף ונשמה, ושלמותו תלויה בשניהם, צריכים תלמידי חכמים שלומדים תורה בימות החול בשקידה ובסיגופים להשלים את עצמם בשבת באכילה ושתייה, ועל ידי העונג הגשמי שנעשה בקדושה יתפתחו הצדדים הנפשיים השונים שבהם ויוכלו לקלוט את התורה בשלמות. ואילו אנשי מעשה צריכים להרבות יותר בלימוד תורה בשבת, שזו ההשלמה לה הם זקוקים.
הלכה למעשה לדעת רבים צריך להקדיש חצי השבת לבית המדרש
וכן פסקו להלכה רבים מהפוסקים, שצריך להקדיש חצי מהשבת ללימוד תורה. וכך כתב באור זרוע (ח"ב פט): "שבת או יום טוב חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש. ומנהג כשר אחר שיוצאים מבית הכנסת בשבת שחרית הולכים לאכול, ואחר אכילה ישנים לתענוג שבת, ואחר שינה לומדים".
וכך כתב בספר מצוות גדול (הלכות יו"ט כז, ע"ג), ורבינו ירוחם (נתיב יב, דף סה ע"ג), ומהרש"ל (יש"ש ביצה ב, סימן ד), ושו"ת צדקה ומשפט (או"ח ד), ועוד רבים.
הסוברים שאנשי מעשה צריכים ללמוד יותר מחצי יום
על גבי החלוקה הכללית של חצי יום לתורה וחציו לעונג שבת, רבים פסקו על פי הפסיקתא שביארה את דברי הירושלמי, שאנשי מעשה צריכים להוסיף מעט יותר בלימוד, ותלמידי חכמים מעט יותר בעונג גשמי של אכילה ושינה. וכך כתב בשיבולי הלקט (צו), תניא רבתי (יח) ומאירי (שבת קיח, ב). וכן כתבו רבי יוסף קארו (ב"י רפח, א), רמ"א (רצ, ב) ומהריק"ש (ערך לחם סי' רצ).
להיכן לחשב את זמן התפילה והשינה
ואמנם יכולים לטעון שגם התפילה יכולה להיחשב בחצי הנחשב לה'. אולם מנגד אפשר לחשב את השבת כעשרים וחמש שעות (עם תוספת שבת), ואז זמן השינה והסעודות הוא כשתים עשרה וחצי שעות, וזמן הלימוד והתפילה כשתים עשרה וחצי שעות. ולפי חשבון זה צריכים ללמוד הרבה יותר משש שעות.
ללמוד תורה לפחות שש שעות
מכל מקום, ברור שאין כוונת חז"ל שיצאו ידי חובת החצי לה' בתפילות. שכן משמע מדבריהם שהכוונה היא שיעסקו ביום השבת בלימוד תורה, וכפי שאמרו רבי יהושע ורבי אליעזר (ביצה טו, ב, פסחים סח, ב) על החלק לה' שהוא "יושב ושונה". וכדברי תנא דבי אליהו: "יום השבת יעשה כולו תורה". ובמדרש המובא בטור "שהם בטלים ממלאכתם ויכולים לעסוק בתורה". ובאור זרוע: "חציו לבית המדרש".
ואין הכוונה לעלעול בעלוני שבת או ספרי פרפראות, אלא בלימוד רציני, של יסודות התורה. אלא שהלימוד של שבת צריך להיות בנחת ותענוג, בדברים שאדם מבין היטב ונוגעים להדרכת חייו, הן בהלכה והן במוסר ואמונה.
עונג שבת אמיתי
וזהו עונג שבת אמיתי, שכולל תענוג גשמי ורוחני כאחד. ואדם שזוכה לכך, זוכה לרומם את חייו ולתת להם משמעות. ובמשך הזמן יזכה להתגדל בתורה, ויזכה לכל הברכות שאמרו חכמים על מי שזוכה לענג את השבת, ויזכה למעין עולם הבא עוד בעודו בעולם הזה.
סוד כיבוד הורים בלימוד תורה ביום השבת
אנשים רבים משתדלים לעשות דברי מצווה לעילוי נשמת הוריהם. וטוב שיידעו כי אחד הדברים המועילים ביותר הוא ללמוד תורה ולחדש חידושי תורה ביום השבת. ואמרו המקובלים שהחידושים שמתחדשים לאדם בלימוד התורה ביום השבת, נעשים עטרה להוריו בעולם הבא (עיין מחז"ה רצ, ב; גדולות אלישע רצ, ד).
וכל חידוש שהוא, אפילו אם הוא ידוע לאחרים, אבל לזה שלומד עתה הוא חידוש, שלא ידע אותו לפני כן ועתה הוא יודעו, נחשב חידוש בתורה.
וכן מצינו שהסמיכה התורה את מצוות כיבוד הורים למצוות השבת. כך הוא בעשרת הדיברות, שהמצווה הרביעית היא שבת, והחמישית כיבוד הורים. וכן בויקרא (יט, ג) נסמכו "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו". ללמדנו שיש קשר בין מצוות השבת לכיבוד הורים. ושיאה של השבת הוא לימוד התורה.
תהיו חמים!
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקשר אל ה' – תפילה
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
