ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
- ספריה
- תנ"ך
- הררי עוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הראל עוז
הספרי בפרשת עקב כותב 1 :
דורשי רשומות אומרים, רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך, אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו.
ישנה מעלה מיוחדת באגדה, שהיא מקרבת את האדם לדבקות אלוקית. לא רק לאמונה, אלא להדבק בדרכיו. דברים עמוקים גנזו חכמינו באגדה, והם תורה עמוקה הדורשת לימוד. מלימוד זה מתגלה אמונת האדם בעצמה גדולה, ומביאתו להדבק בדרכי ד'. אבל למרות שדברי אגדה מושכים את הלב 2 , כדי שיביאו את סגולת האמונה והדבקות יש להעמיק בהם הרבה ולא להסתפק במתיקותם החיצונית בלבד. גם זו אמנם החזיקה הרבה את ישראל בעיקר את אלה הרחוקים מעיון בתורה, אבל עיקר כוחה של האגדה בעומק הגדול שבה, המתגלה מתוך לימוד ועיון.
במדרש רבה על שיר השירים נאמר 3 :
אמר ר' יצחק, לשעבר היתה התורה כלל, והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.
בדורות קדומים, בזמן גילוי שכינה, היתה הופעת האמונה בישראל חזקה כאש בוערת. היתה זו הופעה כללית מעומק נשמת ישראל. אז דוקא חסרה לבריות ההדרכה המעשית המבטאת את התורה בפרטים מדויקים של חיי האדם, על כן היו מבקשים דבר משנה ודבר הלכה. אולם מאז החורבן "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה 4 ". אין הגודל האלוקי מתגלה בישראל באותה אש בוערת, אלא דוקא מתוך המציאות המעשית המתפרטת בחיי האדם, על כן מבקשים בני האדם את הגודל הרוחני. משום כך אומר ר' יצחק מבקשים לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה. שם גנוז אור רוחני גדול היכול לרוות מעט נפש צמאה לדבר ד'.
בגלל גדלה של האגדה נזהרו בה רבותינו ומהם שאמרו, שאין להסתכל בספרי אגדה 5 שהרי מהם גם בעלי אגדה מובהקים שמצאנו דבריהם בתלמוד ובמדרשים. מחד, דברי האגדה מושכים, ומאידך, סתומים כיוון שהיא עטופה במשלים ובמפתחות נסתרים, עד שהבינו ממנה אנשים נבערי דעת וחסרי אמונה דברים עקומים ומעוותים. לא באה זהירות אצל חכמים, אלא בגלל גדלה ועמקה של האגדה שלא היתה מיועדת לרבים, אלא דרך דרשותיהם של חכמינו, תנאים ואמוראים שיחד עם לבושיה של האגדה, נזהרו בדבריהם פן יטעו בהם ההמונים.
הרמח"ל במאמר על ההגדות אומר על סגנונן כך:
אך חלק הסודות, אין ראוי שימסר כך לפני כל הרוצה ליטול את השם. לא מצד יקר המושכלות, ולא מצד עומקם ... על כן גמרו לבצוע את הדין. והיינו, לכתוב אותם למען לא יאבדו מן הדורות האחרונים, אך בדרכים נעלמים ומיני חידות, שלא יוכלו לעמוד עליהם אלא מי שמסרו לו המפתחות.
אם כן, בגלל הסודות שבאגדה יש צור ך לזהירות בפירושה, במיוחד בימינו שבוודאי חסרים לנו המפתחות. בהקדמתו ל"עין איה" כותב הרב זצ"ל על הזהירות הנצרכת בבואינו לבאר דברים אלה, כי רק מי שיש בידו הבנה עמוקה ורחבה בכל התורה כולה יכול לכתוב בה פירושים שהם בני סמכא. גם המהר"ל בתחילת "באר הגולה" כותב 6 :
כי חכמים ז"ל, היה בידם מקובל דברי חכמה, חכמת אלקות, ועל פי החכמה הזאת מיוסדים דרכיהם, ולפיכך האדם שאין בידו דרכים אלו, רק דרכים טבעיים ושכל אנושי, רחוק מהם דבריהם.
את הסודות הגנוזים בעמקי האגדה מכנה המהר"ל חכמה אלוקית. משום כך נעשו דברי האגדה כספר החתום, ששמש בסיס לדרשות שהרעיון המוכן הוא בה העיקר, והדרשות רק כמין אסמכתא. אבל דווקא בלימוד תורת א"י, כותב הרב זצ"ל, צריכים אנו להגיע לחיבור החלקים השונים של התורה לתורה גדולה אחת, וגם האגדה צריכה להיות מוארת ומאירה כשהענין העיקרי הוא הבנת הכללים העליונים של התורה והאמונה 7 .
מאידך, מדרכו של רש"י בפירוש התורה והנביאים למדנו שהוא רואה במדרשים רבים הסבר הנוגע לפשט המקרא, וכבר עמדו על דרכו זו של רש"י רבים. יתר על כך, ברור מתוך דברי רבותינו עצמם שיש בדבריהם הרבה, הנוגע לפשוטו של מקרא.
אם כן עיקר המלאכה בלימוד המדרש הוא לדעת את המפתח הנכון, מה נוגע לפשט ומה נוגע לדברים עליונים. בדרך למודינו השתדלנו לעסוק באותם דברי חז"ל, הנוגעים לפשט או כדברי ר' יצחק במדרש, בדברים הנוגעים לכללי הפרשיות, הפותחים רעיונות הכוללים את מהלך התקופה. מתוך כך ניסינו לעמוד על עומק דברי רבותינו, המאירים בדרכם המיוחדת גם את עומק פשוטו של מקרא.
ב. הלכות ציבור
אחד הדברים החסרים לנו ביותר בגילוי התורה הוא הלכות ציבור.
כדברי הרב באיגרת 8 :
ודע שבהלכות הציבור לא החמירה תורה כלל לדחוק את רוח העם לחסידות, מפני שאז היתה החסידות הכללית נעשית דרך קבע וחובה, ותכלית התורה היא שתקבע ההערה השכלית בכוח אהבה ונדבה… ובעוונותינו הרבים, לא נתפרשו לנו הדברים לפרטיהם, ממעוט השימוש המעשי מאז אבדנו חסננו הלאומי, עד אשר ישיב לנו ד' יתברך עטרת תפארתנו במהרה בימינו.
חלק הלכה זה של הלכות ציבור, כיצד מתנהגים עם עם ישראל כולו, ועם חלקים חשובים בתוכו, הקובעים לעצמם מקום נכבד במהלך חיי האומה, חסר לנו מאוד. כמו כל תורה והלכה תלוי הוא בשימוש תלמידי חכמים, ובנסיון הוראה מעשית. כיוון שהמציאות הציבורית הממלכתית, אבדה לנו עם החורבן, ממילא, הלך תחום הלכתי זה ושקע בין השיטין של תורה, נביאים ודברי חז"ל. בחזרנו לבית חיינו, צריכות הלכות הציבור לשוב ולתפוס את מקומם במהלך החיים הרוחניים שלנו. קומה אחר קומה, נדבך על גבי נדבך מתגלות הלכות אלו בהלכה ובהשקפה, מתוך המציאות הנפלאה והתמוהה של ימינו אלה. מאמרים של הלכה והשקפה מגדולי רבותינו, ובראשם מאיר תורת הגאולה הרב זצ"ל, דרך תלמידיו ותלמידי תלמידיהם.
בלמדנו עם התלמידים את דברי הנביאים, זכינו לא אחת לראות רעיונות גדולים, שהם מחד יסודות אמונה המגלים את עצמת הדבקות בד', ומאידך קווים מדריכים בהלכות הציבור. נסינו ללבן ולברר במהלך הלימוד דברים אלה, מתוך שמיעת דברי הרב זצ"ל, שעודד את התלמידים לעסוק בסוגיות אלה לא רק בפשט ובהעברה בעלמא, גם לא בדרשנות החשובה לעצמה, אלא בעיון בעומק הדברים 9 .
ג. דרך הבירור
מתוך קוצר דעתנו, ברור, שאין לנו אלא ללכת בדרכי רבותינו הקדמונים, ובהדרכת רבותינו בדורות אלה. התחלנו לברר את הדברים מתוך העיון בפשוטי המקראות ומתוך הארת שאלות הנוגעות לפשט הענין, כדרכם של רבותינו האברבנאל והמלבי"ם בספריהם. הלא אין להעלות על הדעת בנין שלם ויציב, אלא אם הוא בנוי מן היסוד. אי אפשר לדבר על רעיונות גדולים בשעה שמרחפים על גבי פסוקים, אלא מתוך העיון היסודי בהם.
הנדבך השני הוא דברי רבותינו המפרשים הראשונים, ובעיקר רש"י, רמב"ן, רד"ק ואברבנאל, ואחריהם דברי רבותינו האחרונים בעל המצודות והמלבי"ם מהם נסינו לדלות ולהבין כפי כוחנו. המפרשים אמנם מאוחרים לדברי רבותינו התנאים והאמוראים, אבל דבריהם קרובים להבנתנו יותר מדברי הקדמונים. על כן, קודמים הם בלימודינו.
בשלב השלישי נסינו לגלות טפח מדברי רבותינו הקדמונים, לגלות את צפונותיהם, על ידי השאלות והנקודות שהתבררו לנו.
העזנו להציע רעיונות ולפרש דברים, על פי מה שהתברר לנו בספרי רבותינו הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל. בירורים שנתמכו בספרי האמונה שנלמדו בית המדרש כוזרי, מהר"ל ורמח"ל ובשיעורי מורינו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, בהם מצאנו לפעמים עולמות גדולים נפתחים בהבנת הפרשיות והמדרשים.
ד. הררי עז
עניינים רוחניים אלה שהתבררו, התחברו למהלך רוחני גדול, היכול לשמש מקור כח גדול דווקא בתקופה זו שלנו. הסיבוכים הרוחניים של התקופה, ובתוכם ניצני קדושה וגבורה, זקוקים להארה גדולה מלמעלה. מהלך זה אותו ראינו אצל בננו הראל עז ורעהו כאח לו שניאור שלמה ליבמן ד' יקום דמיהם, דחף להעלאת דברים אלה על הכתב. עז האמונה הטבעי המתגלה בישראל, צריך הוא הדרכה מיוחדת, כדי שיוכל להתפתח כראוי בפרט בעת כזאת. כוחות גדולים אלה המתגלים בזמן שהאומה במשבר ואינם מטופחים כראוי, יש והם מתלהטים, אבל נשרפים ונופלים, ויש והם שוקעים מתוך חשש ופחד.
על כן, פתוחם צריך הוא הדרכה של תורה ואמונה מתוך ראית מהלך הגאולה של עם ישראל המסובך בחבלי משיח.
תקוותינו שרעיונות מעטים אלה שהעלינו בספר, יתנו גם הם איזה קו קטן, ויצטרפו לבירורי האמונה הרבים, המתבררים על ידי בתי המדרש של תורת ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
