ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
- ספריה
- תנ"ך
- הררי עוז
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הראל עוז
הספרי בפרשת עקב כותב 1 :
דורשי רשומות אומרים, רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך, אתה מכיר את הקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו.
ישנה מעלה מיוחדת באגדה, שהיא מקרבת את האדם לדבקות אלוקית. לא רק לאמונה, אלא להדבק בדרכיו. דברים עמוקים גנזו חכמינו באגדה, והם תורה עמוקה הדורשת לימוד. מלימוד זה מתגלה אמונת האדם בעצמה גדולה, ומביאתו להדבק בדרכי ד'. אבל למרות שדברי אגדה מושכים את הלב 2 , כדי שיביאו את סגולת האמונה והדבקות יש להעמיק בהם הרבה ולא להסתפק במתיקותם החיצונית בלבד. גם זו אמנם החזיקה הרבה את ישראל בעיקר את אלה הרחוקים מעיון בתורה, אבל עיקר כוחה של האגדה בעומק הגדול שבה, המתגלה מתוך לימוד ועיון.
במדרש רבה על שיר השירים נאמר 3 :
אמר ר' יצחק, לשעבר היתה התורה כלל, והיו מבקשין לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין התורה כלל היו מבקשין לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה.
בדורות קדומים, בזמן גילוי שכינה, היתה הופעת האמונה בישראל חזקה כאש בוערת. היתה זו הופעה כללית מעומק נשמת ישראל. אז דוקא חסרה לבריות ההדרכה המעשית המבטאת את התורה בפרטים מדויקים של חיי האדם, על כן היו מבקשים דבר משנה ודבר הלכה. אולם מאז החורבן "אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה 4 ". אין הגודל האלוקי מתגלה בישראל באותה אש בוערת, אלא דוקא מתוך המציאות המעשית המתפרטת בחיי האדם, על כן מבקשים בני האדם את הגודל הרוחני. משום כך אומר ר' יצחק מבקשים לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה. שם גנוז אור רוחני גדול היכול לרוות מעט נפש צמאה לדבר ד'.
בגלל גדלה של האגדה נזהרו בה רבותינו ומהם שאמרו, שאין להסתכל בספרי אגדה 5 שהרי מהם גם בעלי אגדה מובהקים שמצאנו דבריהם בתלמוד ובמדרשים. מחד, דברי האגדה מושכים, ומאידך, סתומים כיוון שהיא עטופה במשלים ובמפתחות נסתרים, עד שהבינו ממנה אנשים נבערי דעת וחסרי אמונה דברים עקומים ומעוותים. לא באה זהירות אצל חכמים, אלא בגלל גדלה ועמקה של האגדה שלא היתה מיועדת לרבים, אלא דרך דרשותיהם של חכמינו, תנאים ואמוראים שיחד עם לבושיה של האגדה, נזהרו בדבריהם פן יטעו בהם ההמונים.
הרמח"ל במאמר על ההגדות אומר על סגנונן כך:
אך חלק הסודות, אין ראוי שימסר כך לפני כל הרוצה ליטול את השם. לא מצד יקר המושכלות, ולא מצד עומקם ... על כן גמרו לבצוע את הדין. והיינו, לכתוב אותם למען לא יאבדו מן הדורות האחרונים, אך בדרכים נעלמים ומיני חידות, שלא יוכלו לעמוד עליהם אלא מי שמסרו לו המפתחות.
אם כן, בגלל הסודות שבאגדה יש צור ך לזהירות בפירושה, במיוחד בימינו שבוודאי חסרים לנו המפתחות. בהקדמתו ל"עין איה" כותב הרב זצ"ל על הזהירות הנצרכת בבואינו לבאר דברים אלה, כי רק מי שיש בידו הבנה עמוקה ורחבה בכל התורה כולה יכול לכתוב בה פירושים שהם בני סמכא. גם המהר"ל בתחילת "באר הגולה" כותב 6 :
כי חכמים ז"ל, היה בידם מקובל דברי חכמה, חכמת אלקות, ועל פי החכמה הזאת מיוסדים דרכיהם, ולפיכך האדם שאין בידו דרכים אלו, רק דרכים טבעיים ושכל אנושי, רחוק מהם דבריהם.
את הסודות הגנוזים בעמקי האגדה מכנה המהר"ל חכמה אלוקית. משום כך נעשו דברי האגדה כספר החתום, ששמש בסיס לדרשות שהרעיון המוכן הוא בה העיקר, והדרשות רק כמין אסמכתא. אבל דווקא בלימוד תורת א"י, כותב הרב זצ"ל, צריכים אנו להגיע לחיבור החלקים השונים של התורה לתורה גדולה אחת, וגם האגדה צריכה להיות מוארת ומאירה כשהענין העיקרי הוא הבנת הכללים העליונים של התורה והאמונה 7 .
מאידך, מדרכו של רש"י בפירוש התורה והנביאים למדנו שהוא רואה במדרשים רבים הסבר הנוגע לפשט המקרא, וכבר עמדו על דרכו זו של רש"י רבים. יתר על כך, ברור מתוך דברי רבותינו עצמם שיש בדבריהם הרבה, הנוגע לפשוטו של מקרא.
אם כן עיקר המלאכה בלימוד המדרש הוא לדעת את המפתח הנכון, מה נוגע לפשט ומה נוגע לדברים עליונים. בדרך למודינו השתדלנו לעסוק באותם דברי חז"ל, הנוגעים לפשט או כדברי ר' יצחק במדרש, בדברים הנוגעים לכללי הפרשיות, הפותחים רעיונות הכוללים את מהלך התקופה. מתוך כך ניסינו לעמוד על עומק דברי רבותינו, המאירים בדרכם המיוחדת גם את עומק פשוטו של מקרא.
ב. הלכות ציבור
אחד הדברים החסרים לנו ביותר בגילוי התורה הוא הלכות ציבור.
כדברי הרב באיגרת 8 :
ודע שבהלכות הציבור לא החמירה תורה כלל לדחוק את רוח העם לחסידות, מפני שאז היתה החסידות הכללית נעשית דרך קבע וחובה, ותכלית התורה היא שתקבע ההערה השכלית בכוח אהבה ונדבה… ובעוונותינו הרבים, לא נתפרשו לנו הדברים לפרטיהם, ממעוט השימוש המעשי מאז אבדנו חסננו הלאומי, עד אשר ישיב לנו ד' יתברך עטרת תפארתנו במהרה בימינו.
חלק הלכה זה של הלכות ציבור, כיצד מתנהגים עם עם ישראל כולו, ועם חלקים חשובים בתוכו, הקובעים לעצמם מקום נכבד במהלך חיי האומה, חסר לנו מאוד. כמו כל תורה והלכה תלוי הוא בשימוש תלמידי חכמים, ובנסיון הוראה מעשית. כיוון שהמציאות הציבורית הממלכתית, אבדה לנו עם החורבן, ממילא, הלך תחום הלכתי זה ושקע בין השיטין של תורה, נביאים ודברי חז"ל. בחזרנו לבית חיינו, צריכות הלכות הציבור לשוב ולתפוס את מקומם במהלך החיים הרוחניים שלנו. קומה אחר קומה, נדבך על גבי נדבך מתגלות הלכות אלו בהלכה ובהשקפה, מתוך המציאות הנפלאה והתמוהה של ימינו אלה. מאמרים של הלכה והשקפה מגדולי רבותינו, ובראשם מאיר תורת הגאולה הרב זצ"ל, דרך תלמידיו ותלמידי תלמידיהם.
בלמדנו עם התלמידים את דברי הנביאים, זכינו לא אחת לראות רעיונות גדולים, שהם מחד יסודות אמונה המגלים את עצמת הדבקות בד', ומאידך קווים מדריכים בהלכות הציבור. נסינו ללבן ולברר במהלך הלימוד דברים אלה, מתוך שמיעת דברי הרב זצ"ל, שעודד את התלמידים לעסוק בסוגיות אלה לא רק בפשט ובהעברה בעלמא, גם לא בדרשנות החשובה לעצמה, אלא בעיון בעומק הדברים 9 .
ג. דרך הבירור
מתוך קוצר דעתנו, ברור, שאין לנו אלא ללכת בדרכי רבותינו הקדמונים, ובהדרכת רבותינו בדורות אלה. התחלנו לברר את הדברים מתוך העיון בפשוטי המקראות ומתוך הארת שאלות הנוגעות לפשט הענין, כדרכם של רבותינו האברבנאל והמלבי"ם בספריהם. הלא אין להעלות על הדעת בנין שלם ויציב, אלא אם הוא בנוי מן היסוד. אי אפשר לדבר על רעיונות גדולים בשעה שמרחפים על גבי פסוקים, אלא מתוך העיון היסודי בהם.
הנדבך השני הוא דברי רבותינו המפרשים הראשונים, ובעיקר רש"י, רמב"ן, רד"ק ואברבנאל, ואחריהם דברי רבותינו האחרונים בעל המצודות והמלבי"ם מהם נסינו לדלות ולהבין כפי כוחנו. המפרשים אמנם מאוחרים לדברי רבותינו התנאים והאמוראים, אבל דבריהם קרובים להבנתנו יותר מדברי הקדמונים. על כן, קודמים הם בלימודינו.
בשלב השלישי נסינו לגלות טפח מדברי רבותינו הקדמונים, לגלות את צפונותיהם, על ידי השאלות והנקודות שהתבררו לנו.
העזנו להציע רעיונות ולפרש דברים, על פי מה שהתברר לנו בספרי רבותינו הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל. בירורים שנתמכו בספרי האמונה שנלמדו בית המדרש כוזרי, מהר"ל ורמח"ל ובשיעורי מורינו ורבינו הרב צבי יהודה זצ"ל, בהם מצאנו לפעמים עולמות גדולים נפתחים בהבנת הפרשיות והמדרשים.
ד. הררי עז
עניינים רוחניים אלה שהתבררו, התחברו למהלך רוחני גדול, היכול לשמש מקור כח גדול דווקא בתקופה זו שלנו. הסיבוכים הרוחניים של התקופה, ובתוכם ניצני קדושה וגבורה, זקוקים להארה גדולה מלמעלה. מהלך זה אותו ראינו אצל בננו הראל עז ורעהו כאח לו שניאור שלמה ליבמן ד' יקום דמיהם, דחף להעלאת דברים אלה על הכתב. עז האמונה הטבעי המתגלה בישראל, צריך הוא הדרכה מיוחדת, כדי שיוכל להתפתח כראוי בפרט בעת כזאת. כוחות גדולים אלה המתגלים בזמן שהאומה במשבר ואינם מטופחים כראוי, יש והם מתלהטים, אבל נשרפים ונופלים, ויש והם שוקעים מתוך חשש ופחד.
על כן, פתוחם צריך הוא הדרכה של תורה ואמונה מתוך ראית מהלך הגאולה של עם ישראל המסובך בחבלי משיח.
תקוותינו שרעיונות מעטים אלה שהעלינו בספר, יתנו גם הם איזה קו קטן, ויצטרפו לבירורי האמונה הרבים, המתבררים על ידי בתי המדרש של תורת ארץ ישראל.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תהיו חמים!
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
