ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן [יג, ב].
בשבת פרשת שלח, אמר מרן הראי"ה:
"כשם שבמשנה מצוייה מסכת 'טהרות' בתוך סדר 'טהרות' - כך התורה כולה עניינה ארץ ישראל, ופרשת 'שלח' היא ארץ ישראל שבתוך ארץ ישראל" [הרב אביגדור נבנצל שליט"א, בשם אביו ר' יצחק נבנצל זצ"ל ששמע שיחה זו. מובא במאמר 'פרי צדיק עץ חיים', בסוף הספר 'שיחות לספר ויקרא'].
וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם [יג, לג].
"מהו הסימן בעם הרוצה לצאת מתחת יד נוגשו ולוחציו, ומה היא הראיה בעם הרוצה לחיות חיי חופש, אות ומופת חותך לזה היא שעם כזה יתחיל קצת להרגיש בכבוד עצמו, כמו שמצינו אצל המרגלים שאמרו ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, ואמר ע"ז הרב הגאון הרב קוק זצ"ל: מה שאמרו "ונהי בעינינו כחגבים", שהם שפלים בעיני עצמם בלי שום רגש כבוד, זאת ידעו. אבל מנין ידעו שכן היו בעיניהם? ואמר הגאון זצ"ל, שזאת הוא פועל יוצא מזה, שגם אחרים מחשבים אותם לשפלים ונבזים [...]" ['הגיוני חיים' (הרב חיים טייבלום זצ"ל) עמ' 40].
אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ [יד, ח].
"ארץ זבת חלב ודבש" - מלבד פשוטו של מקרא, נרמז כאן כוחה המופלא של ארץ הקודש, שמסוגלת היא להפוך טמא לטהור [עיין 'עולת ראי"ה' ח"א, עמ' מ'].
בחלב שנינו "דם נעכר ונעשה חלב", ועל קביעתו זו של ר' מאיר, אמרו חז"ל "מאי טעמא דר' מאיר דכתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד" [נדה טו.].
והדבש שעניינו הוא דבש התמרים [כתובות קיא.], מסורת היא בידינו מפי ראשונים שכולל הוא גם דבש דבורים [כמבואר בשו"ת הרדב"ז סי' תתקסב], והותר לנו גם דבש זה באכילה, אעפ"י שכלל גדול הוא ש"כל היוצא מן הטמא - טמא", "מפני שמכניסות אותו (הדבורים) לגופן ואין ממצות אותו מגופן" [בכורות ז:], "שאוכלין מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן" [רש"י]. והרי לנו שיתופו של כח טמא לאכילה, ביצירתו של דבר מאכל משובח, שנשתבחה בו ארץ ישראל, כי זה כוחה של קדושת הארץ, להתגבר על ענייני טומאה ולשעבדם לכל הדברים שבקדושה". [קובץ 'תורה שבעל פה' חוברת כז עמ' י' - יא].
מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה [יד, לז].
וכך אמר מרן הראי"ה למקורבו ר' יצחק גרשטנקורן זצ"ל, ראש העיר בני ברק ומייסדה:
"ביחס לישוב ארץ ישראל - יש הבדל רב בין יחיד לציבור. יחיד שבא לשאול בעצה, אם לעלות לארץ ולהשתקע בה או לאו, הרשות נתונה לחוות דעה וליתן עצה כפי הבנת הלב. אבל ציבור שאני; מי שמדיח צבור מדעתו ורצונו ומניא אותו מלעלות לארץ אינו אלא בבחינת מרגל גמור, "מוציא דיבת הארץ רעה".
['זכרונותי על בני ברק' ח"א עמ' עז עיי"ש].
לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים [טו, ח].
"...שבן נח אין בכוחו להקדיש קרבן כזה שיש בו אכילה, וכמו ששמעתי פעם מאדמו"ר הגאון הגדול ראי"ה קוק זצוק"ל דאף אם יתעלה הבן נח למדרגשה של עבודת ה' אין בכוחו להשיג רק שיהיה האדם פרוש לגמרי מענייני העוה"ז ויהיה רק כולו קודש לה' וזה הוא קרבן עולה, כולה כליל. אבל קדושת שלמים דהיינו קדושת אכילה להעלות הגשמיות ולקשר ברוחניות להיות הכל קדושה - זה אין בכח הנכרי לעשות ורק הנשמה הישראלית בכוחה לעשות גם ענייני הגשמיות לשם מצוה ולשם קדושה" [הרב שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל. מתוך: 'כרם ציון' (בעריכת הרב יצחק רוזנטל, כרך ד', עמ' קסג].
פרק ב':
רבנות בעיירות ליטא
סיפרנו בשבוע שעבר על ימי נערותו של ר' זליג ראובן בנגיס, ועל פגישתו עם מרן הראי"ה בעת לימודם בישיבת וולוז'ין. סיפרנו גם על גדלותם המיוחדת של שני גדולי עולם אלו, שהייתה מפורסמת כבר בימי בחרותם. הבאנו כמה סיפורים שסיפר ר' זליג ראובן על יראת השמים המופלאה שהייתה בחברו הראי"ה, ועל צדקותו המיוחדת שהייתה לשם דבר בישיבת וולוז'ין. מתוך הערצתו האדירה כלפי ידידו הראי"ה, התבטא באוזני רעייתו: "כשהיו מזכירים לי את הרב קוק, הייתי נרעד!". עוד סיפרנו, כי הנצי"ב אמר מפורשות לתלמידו ר' זליג ראובן, כי בחיר התלמידים בישיבה הוא "הבחור אברהם יצחק, חתנו של הרב מפוניבז'", בהתכוונו כמובן לתלמידו האהוב הראי"ה קוק. השבוע נספר על קשרי הידידות בין ר' זליג ראובן ומרן הראי"ה, בתקופה בה כיהן ר' זליג ראובן כרב במספר עיירות בליטא, ועל עזרתו של מרן הראי"ה במציאת משרת הרבנות.
רבה של זוימל
באותה תקופה (החל משנת תרמ"ח) כיהן מרן הראי"ה כרבה של העיירה זויימל, והוא בן כ"ג שנה. את רבנותו קיבל בעצתו ודחיפתו של מרן ה'חפץ חיים', שהכיר בצדקותו וניבא לו גדולות ונצורות בשטח הרבנות. במכתב ששלח לידידו הגאון האדר"ת זצ"ל, חותנו של הראי"ה, כותב ה'חפץ חיים': "מאוד שמח ליבי על זה, שחתנו הרה"ג נ"י נתקבל לרב ואב"ד בעיר זיימל, ויתן ד' שיעלה מעלה מעלה, כי הוא גדול אמיתי בתורה" [מובא ב'טל הראי"ה' עמ' ק']. גדולי ישראל ורועי העדה, כדוגמת הגאון ר' יוסף זכריה שטרן זצ"ל, והגאון ר' מרדכי גימפל יפה זצ"ל (שהיו שניהם קרובי משפחתו של מרן הראי"ה), שלחו את ברכתם הנרגשת למרן הראי"ה.
בעיירה קטנה זו, יכל הראי"ה להשקיע עצמו כל כולו בלימוד, ושקידתו הייתה עצומה. מוכתר בתפילין ועטוף טלית, ישב כל היום בבית המדרש ועסק בתורה. במשך חצי שנה עבר על כל תלמוד ירושלמי, ומרוב עמל ויגיעה חלה אחר כך. "מתמיד גדול היה הרב קוק, וזוכר אני אותו עוד מתקופת נעוריו [...] ששקד יום ולילה על לימוד הש"ס והפוסקים", סיפר לימים ה'חזון איש' [ראה הסיפור במלואו בחוברת 'ראיה וחזון' לגרמ"צ נריה].
כמו כן הרבה מרן הראי"ה לעסוק בלימוד קבלה. מספר אחיו ר' חיים קוק זצ"ל: פעם אחת באתי לזוימל והתארחתי אצלו. באחד הבקרים ראיתיו שקם במהירות ממיטתו, נטל ידיו וברך וישב מיד לכתוב - דבר שלא היה רגיל בו. כתיבה מהירה זו בשעת בוקר עוררה את סקרנותי. טרחתי והשגתי את מפתח הארון שבו היה כתב היד מונח. כשפתחתיו מצאתי מאמר ארוך בקבלה, שהתחיל בפסוק "בשעיפים מחזיונות לילה". הבינותי: דבר זה נתגלה לו בחלום, ומיהר מיד לרושמו עלי ספר" ['טל הראי"ה' עמ' קד].
סיפורים רבים ישנם על צדקותו ופרישותו המיוחדת של הראי"ה באותה תקופה. כך למשל סיפר ר' זליג ראובן, כי בתחילת רבנותו בזיימל סידר הראי"ה על קיר החדר שבו היה מקבל בעלי דין למשפט, טבלאות של פסוקים ומאמרי חז"ל, בעניין מצוות המשפט וחומרתו ['טל הראי"ה' עמ' קב].
על אותה תקופה בחיי מרן הראי"ה, סיפר ר' זליג ראובן סיפור בעל משמעות מיוחדת במינה. את הסיפור שמע מפיו תלמידו הגרש"ז אויערבך זצ"ל:
"לעת זקנותו של הנצי"ב היתה התייעצות בין גדולי וולוז'ין מי יוכל להיות הממשיך בראשות ישיבת וולוז'ין, והיתה הסכמה בין כולם כי הרב קוק הוא המתאים להיות ראש הישיבה!".
נעיר, כי בעת פטירתו של הנצי"ב בתרנ"ג, היה הרב קוק בן עשרים ושמונה.
רבנות בעיירה באדקי
ר' זליג ראובן לא חיפש תפקיד ברבנות, והיה מוכן לישב בשלוה לעסוק בתורה יומם ולילה באהבתו אותה. אבל כשראה שהגיע הזמן לפרנס את משפחתו, הסכים לחפש משרה ראויה.
הוא קיבל המלצות נלהבות מאת גדולי הדור, וכמו כן היו לו סמיכות מרבו הנצי"ב, מהג"ר מאיר מיכל רבינוביץ בעל ה'מאיר לעולם', ומגדולי תורה נוספים.
הרבה גאונים השתדלו בעבורו, ובשנת תרנ"ב בערך התמנה להיות אב"ד בעיר באדקי, פלך גרודנא. שם כיהן כשמונה עשרה שנה.
שנים מספר לאחר שזכה למשרה זו, נפגש ר' זליג ראובן פנים אל פנים עם ידידו מרן הראי"ה,שכיהן אז כרבה של בויסק. בשבוע הבא אי"ה נספר על פגישה זו, שהייתה מיוחדת במינה, והדיה נמשכו עשרות שנים אחר כך.
בהיותו בבאדקי, הוציא ר' זליג ראובן את החלק הראשון מספרו 'לפלגות ראובן', בשנת תרס"ז, וח"ב בשנת תר"ע.
שמו של ר' זליג ראובן יצא בעולם, אף שהיה צעיר לימים, והגיע אפילו לשערי ירושלים. בשנת תרס"ח, שנה לפני פטירת רבה של ירושלים, הגאון ר' שמואל סלנט זצ"ל, דאגו ראשי הקהילה למלא מקומו, ושמו של ר' זליג ראובן הועלה כמועמד. מטעמים שונים לא יצא הרעיון אל הפועל. אחר כמה שנים, נבחר ידידו מרן הראי"ה לכהן כרבה של העיר.
המלצת הראי"ה לרבנות פוניבז'
ר' זליג ראובן, שבוולוז'ין היה ידוע בשם ה'עילוי משניפישוק', עדיין לא יצא אז טיבעו בעולם, הוא היה אז בשלב עלייתו הראשון. אולם הראי"ה, שהכירו מקרוב, כבר ידע עד מה גדול הוא בתורה. על מידת ההערכה המרובה שהעריכו הראי"ה, תעיד העובדה, שכעבור כמה שנים, כשפשטה השמועה שהגאון ר' יצחק יעקב רבינוביץ זצ"ל (שנתפרסם בעולם הישיבות בשם רבי יצלה מפוניביז') עומד לעזוב את קהילת פוניבז', הזדרז הראי"ה (שכבר עלה ארצה וכיהן כרבה של יפו והמושבות), וכתב מכתב המלצה מרומם לראשי קהילת פוניבז', שיאותו לקבל את רבי זליג ראובן כאלוף לראשם.
המברך באהבה מתגלה כאן בעומק אהבת התורה שלו ובמלוא החפץ ביקרו של גדול בתורה, שכן היה זה מעשה נועז מצידו, להמליץ על רב צעיר לימים, לשבת על כסאו של האדר"ת זצ"ל, ושל הגאון המופלא רבי יצלה מפוניביז'.
"אברהם יצחק הכהן קוק
ב"ה, פעה"ק יפו ת"ו
יום כ"ב חדש אלול תרס"ח
לכבוד אלופי יחידי סגולה, מנהלי עדת ד' בעי"ת פאניוועז, יצ"ו.
שלום וברכה וכ"ט, וברכת השנים בכוח"ט עד העולם.
מצאתי לנפשי חובה, כאשר שמעתי שכבוד הגאון מוהרי"ץ שליט"א שהיה אב"ד בעדתכם יצא לק' נאוואראדאק. וכאשר ידעתי את מצב הרבנות בעירם מאז היותי אתכם, בשבת כבוד מו"ח הגאון זצ"ל בתוככם, אמרתי להציע לפני הדרת מעלתכם את אחד הרבנים מגדולי הדור אשר ידעתיו יפה יפה, שלפי ידיעתי יהי' לכבוד לעירכם, ולפי יקר תפארת גדולת הרבנים הגאונים אשר היו בעירכם מעולם, הלא הוא הרב הגאון הגדול, המצויין בחריפותו ובבקיאותו הפלא ופלא, ויקר ערך במידות תרומיות, ופיו מפיק מרגליות באגדה להמשיך לבן של ישראל לאביהם שבשמים , מו"ה ראובן זעליג שליט"א בענגיס הגאבד"ק באדקי, מח"ס היקר לפלגות ראובן, אשר עם כל כבודו ויקרתו של הספר הנ"ל, הנה כוחו של הגאון המחבר שי' הוא עולה מזה למעלה למעלה, והגדיל לעשות בעומקא דדינא כאחד הגאונים הגדולים אנשי השם לתפארת דורנו . ואם מאת ד' ב"ה המתנשא לכל לראש תצא זאת, ותקבלוהו בעירכם לרב אב"ד, אקוה כי תקבלו ממנו רב נחת וכבוד. כי הגאון הנ"ל שי' לבד גדולתו בתו"י הוא איש חיל, גבר בגוברין, יודע ללכת עם הבריות, ולהנהיג עדת קודש בשבט מישור ובדרך ישרה, שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.
ועל דבר אמת וצדק. הנני חותם דברי אלה באה"ר ובברכה לכל עדת קדשם, כאו"נ הטהורה, ונפש מחבבם מני אז, מושיט לכם ברכתו מהררי קודש.
הק' אברהם יצחק ה"ק" [אגרות לראי"ה עמ' רצו].
"שזיכני לנהל עם קדוש"
נתברר אח"כ שר' יצלה נשאר על משמרתו בפוניבז', ולכן ר' זליג ראובן נשאר בעיירה באדקי.
לעת התחדש שנת תרע"א - אחרי רעש השמיטה - קיבל מרן הראי"ה מכתב ברכה נלבב מר' זליג ראובן, ואף שלח לו במתנה - את החלק השני מספרו 'לפלגות ראובן'. הראי"ה השיב לו במכתב ידידות ושלח לו 'ברצון ובאהבה' את ספרו 'שבת הארץ':
"ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, אדר"ח מ"ה תרע"א.
שלו' וברכות מקודש לכבוד רב חביבי ויקירי, הרב הגאון הגדול, סוע"ה, פלפלן וסדרן, עוטה אורה בחורי תורה, מוהר"ר זעליג ראובן בענגיס שליט"א, הגאבד"ק באדקי יצ"ו, מחה"ס היקר "לפלגות ראובן", וכא"ל שוי"ר באה"ר,
מלאתי גיל ממכתב ברכתו היקרה אשר הגיעני, וחטיבה מול חטיבה יבורך כ"ג באהבה, ירומם אף ינשא, בהודה והדרה של תורה, בעז וגבורה, וכל משאלות לבבו הטהור ימלא כשורה, א' נאזר בגבורה.
וע"ד מצבי, הנני ב"ה מלא רצון מישיבתי בקודש, כי אין ערוך לטובתה של א"י , ואודה תמיד לד' חסדו כי זכני לשבת בחבל נחלתו, ולנהל עם קדוש המתקבצים להצמיח ראשית צמיחת קרן ישועת עם ד' על אדמת קדשו.
מענין השמיטה, כמובן הי' לי עוגמת נפש, לא על אשר קמו איזה אנשים לקנטרני, אלא על שגרם הדבר לבזות ת"ח בכלל, והענין הי' ראוי להיות עובר בשתיקה וכבוד, ואני בתומי הלכתי ואלך בעה"י, ואדבר שלו' אל עם ד' ואל חסידיו, ואל כל אשר בשם ישראל יכונה וטובתו ידרש, ויה"ר שנוכה להיות מהבונים בנחלת ד' ומישבי ארץ קדשו, ועם זה לרומם ימין עליון ואור תורה ופארה בהר קודש ועד קצוי ארץ.
בשורה טובה של שילוח ת"ש מספרו היקר. יקבל נא ידי"נ כ"ג שי' ברצון ואהבה ס' הקטן שה"א (שבת הארץ) הנשלח אליו, והי' זה שלו' וברכה מרובה באה"ר, כנה"ר ונפשן אהבתו ודוש"ת מקודש, הק' אברהם יצחק ה"ק" ['אגרות הראי"ה' ח"ב אגרת שלח].
"ארי שבחבורה, בגבורה של תורה"
בסוף שנת תרע"א עבר ר' זליג ראובן לכהן בתור אב"ד לעיר קאלווריא, במדינת ליטא. בעיר זו ישבו הרבה גאונים מפורסמים על כסא הרבנות, כמו הגאון ר' אייזיל חריף, הגאון רבי לייב'לי קובנער (שפירא) זצ"ל. ר' זליג קיבל ברכות ותשבחות מגאוני עולם, ומידידיו בישיבת וולוז'ין, ומרבו הגאון ר' חיים מבריסק.
גם ידידו משכבר הימים, מרן הראי"ה, שלח לו מכתב ברכה מיוחד, ובו שבח לעיירה החשובה שזכתה לרב חשוב וגדול כמותו:
"אברהם יצחק הכהן קוק
רב ואב"ד פעיה"ק יפו והמושבות תובב"א
יום כ"ו חודש מ"ח שנת תרע"ב
החיים והשלו', יחדו יהיו תמים, על ראש גבר חכם בעז, ידי"נ הרב הגאון הגדול, סוע"ה, מעוז ומגדול, אוצר תורה ויראה טהורה, מוהר"ר זעליג ראובן בענגיס שליט"א הגאב"ד דעי"ת קאלוואריא יצ"ו, וכל קהל עדתו, מקטנם ועד גדולם, כולם יתברכו לרגלו, ובאור תורתו הבהירה יראו אור, ברב נחת ושלות השקט עד ביאת גואל צדק בב"א.
אהובי, רב רחימאי, מקירות לבבי הנני נותן בזה לכבוד הדר"ג שליט"א את ברכתי ברכת מז"ט, על הרבנות החדשה, בקריה חמודה, אם בישראל, עדת קודש קאלוואריא, אשר אוה למושב לו, ברוכה היא עדת ד', וברוך טעמה, אשר השכילה לשום אלוף לראשה את כבוד מר ידי"נ הגאון שליט"א, ובחרה בארי שבחבורה, ליש ולביא בגבורה של תורה.
מפני הטרדה הרבה, הנני מוכרח לקצר באמרים כעת, והשי"ת שנותיו יאריך וירומם אף ינשא למעלה למעלה, לשם ולתהילה ולתפארת, יפוצו חוצה מעיינותיו, ויתברכו רבים מברכותיו, ויהנו ממאורותיו, כנפשו הטהורה ונפש ידי"ע, דוש"ת בכל לב ונפש. הק' אברהם יצחק ה"ק" ['אגרות לראי"ה' עמ' רצז].
בתקופת רבנותו זאת הוסיף להדפיס את כרכי ספרו 'לפלגות ראובן', ושמו יצא לתהילה.
ביקש ר' זליג לישב בשלוה, אבל קפצה עליו רוגזה של מלחמת העולם הראשונה. הוא ומשפחתו הוכרחו לברוח מקאלאווירא, ולכן לא זכה לכהן שם כראב"ד יותר משלוש שנים. הם הגיעו לעיר סמאלענסק הרחוקה, ובשנת תרע"ו נתקבל שם להיות אב"ד. שם הוא כיהן בערך שש שנים, עד סוף שנת תרפ"א, ואז חזר לקאלוואריא.
בשבועות הבאים נמשיך לספר על קשריהם של מרן הראי"ה זיע"א ור' זליג ראובן בנגיס זצ"ל.
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אוצרות בלב הים
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
