ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בירושלמי איתא "אמר ר' יוסי הדא אמרה שניים שלוו מאחד אף על גב דלא כתיבי אחראין וערבאין זה לזה - אחראין וערבאין זה לזה" (הובא ברי"ף שבועות יז. בדפי הרי"ף).
נחלקו הראשונים בהבנת הירושלמי.
דעת ראבי"ה ומהר"ם שכל אחד מהלווים חייב חצי מהסכום ועל החצי השני הינו ערב.
לפי זה יכול המלווה לגשת לכל אחד לגבות חצי מכספו ואילו את החצי השני לא יוכל לגבות אלא לאחר שתבע את השני בבי"ד ולא היה לו לשלם או שסירב בדין.
כתב הראב"ד שהוא הדין בשני ערבים, כל אחד ערב ראשון על חצי וערב לערב על החצי השני.
אולם דעת הרא"ש (שבועות פה סימן ב') שכל אחד מהלווים חייב לבדו את כל הסכום וממי שירצה המלווה יגבה, ולאחר מכן יחזור הלווה ששילם ויתבע את החצי מחברו שלווה עמו.
וכן הדין בשני ערבים כל אחד ערב לבדו על הכל.
הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה כה ט) כתב בשניים שנעשו ערבים כאחד שרצה מזה גובה רצה מזה גובה, דהיינו שכל אחד ערב על הכל.
נחלקו הראשונים בדעתו של הרמב"ם מה הוא סובר בשניים שלוו כאחד - הרא"ש כתב שהרמב"ם סובר כמותו שגם בהלוואה הדין שכל אחד חייב הכל, ואילו המהרי"ק וב"י סוברים בדעת הרמב"ם שבלווים מודה לראבי"ה - וא"כ כ"א חייב חצי וערב על חצי.
טעם החילוק שיש בין ערבות להלוואה הינו שבערבות יש לווה אחד ושעבודם נובע ממעשה הלווה שהוא מעשה אחד ואין שיעבוד לחצאין מה שאין כן, בשלקחו הלוואה רואים כאילו כ"א נטל רק חצי מהסכום.
בשו"ע (סי' עז ס"א) פסק המחבר בשניים שלוו שכ"א חייב רק חצי וערב על החצי השני.
לגבי שניים שערבו לאחד פסק (שם ס"ג ובסי' קלב ס"ג) בסתם שרצה מזה גובה הכל רצה מזה גובה הכל, וזהו כשיטתו בהבנת הרמב"ם, וביש חולקים הביא שכ"א ערב ראשון רק על חצי.
אמנם בבאר הגולה ושאר אחרונים כתבו ששיטת החולקים היא שיטת הראב"ד שהוא סובר שלומדים מן המנהג ואפילו מן הנהוג אצל הגויים, ולפי זה אם המנהג שכל אחד ערב על הכל יודה לרמב"ם ויגבה ממי שירצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
