ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נחלקו ראשונים בסוגיא זו.
א. נחלקו אם אפשר להשביע שבועת עד אחד כשהתובע אינו טוען ברי אלא ע"פ העד המעיד עצמו.
ר' אפרים והר"י מגאש (הובאו ברא"ש שבועות פ"ו סי' ה') סוברים כי אין בהסתמכות על דברי עד אחד בכדי להחשב כטענת ברי, ולעומתם סוברים הרי"ף, הרמב"ם (הל' גזילה ד' י"ז) והר"ן (שבועות יט . בדברי הרי"ף) שגם זו לטענת ברי תחשב.
א"כ לרי"ף וסיעתו חייב הנתבע שבועה דאורייתא ואילו לר"י מגאש וסיעתו פטור הוא משבועת עד אחד.
אמנם דין זה מתקיים רק כשהעד בפנינו והוא כשר לעדות ומעיד כנגד הנתבע, ניתן גם להסביר שגם לרי"ף אין כאן טענת ברי אלא שסובר ששבועת עד אחד אינה מצריכה טענת ברי.
אולם כשאין העד בפנינו או שהוא קרוב וכדומה שאין כאן עדות עד אחד, נחלקו הרמב"ם והרז"ה אם טענה ע"פ אחר באופן שהתובע מאמין למספר וברי לו שאכן הוא צודק, האם תחייב שבועת היסת או שבועה מן התורה במקרה שהנתבע הודה במקצת.
הרמב"ם (הל' טוען ונטען א, ז) סובר שהאומר אמר לי אבא שגזלת ממני וכד' אינו יכול להשביע לא שבועת היסת ולא שבועת מודה במקצת, ואילו הרז"ה סובר שזוהי טענת ברי ומשביע את הנתבע.
לעומתם, בדעת הראב"ד ישנה סתירה, שבהשגות על הרמב"ם כתב כרז"ה שמשביע, ואילו בעל התרומות כתב בשמו כרמב"ם שאינו משביע בכהאי גוונא.
הש"ך (סוסי' ע"ה) מתרץ שהראב"ד מחלק בין ברי ע"פ אביו שאז נחשבת טענתו טענת ברי לבין ברי ע"פ אדם זר שאז אינה טענת ברי.
בשו"ע חו"מ הביא (סי' עה סעיף כא) את שתי הדעות לגבי אמר לי אבא. שם בהמשך (סעיף כג) פסק שאם העד בפנינו משביע שבועת עד אחד, וכתב הסמ"ע שאם העד אינו לפנינו תלוי הדבר במחלוקת שבסעיף כא.
אילו הרמ"א (שם) לעומתו פסק שברי ע"י אחר הרי זה ברי, ודוקא שהאחר אינו נוגע בדבר.
ולגבי שבועת עד אחד פסק המחבר כרי"ף, שמשביעים אף בטענת שמא, ואילו הגר"א חולק ופסק שא"א להשביע אלא בטוען ברי מעצמו.
אם כן, אם יעיד הפועל בבי"ד על הגניבה שראה יצטרך הנתבע להשבע שבועה מן התורה או לשלם. ואם לא יעיד בבי"ד - לדעת השו"ע לא יוכל המנהל להשביע אפילו שבועת היסת שהרי הדבר תלוי במחלוקת, ואילו לדעת הרמ"א נראה שיצטרך הנתבע להשבע.
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
ענייני כשרות המצויים
ארבע כוסות ושלוש מצות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
